Ki fizessen a rovarirtásért? A szekuláris világban visszatérő, komoly máchloket. Felmerült, hogy a szekuláris jog miért nem "paszkenolta" ezt, ezzel sok vitának helyet hagyva?
Már a Misna is tárgyalja, hogy kinek kell javítania.
If one rented a house to his fellow, he is obligated to provide it with a door, a bolt a lock and anything which is the work of a craftsman. However, that which is not the work of a craftsman, the tenant must make himself. The manure [which collects in the courtyard] belongs to the owner of the house, and the tenant can only claim the refuse from the oven and the stove.
הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ, הַמַּשְׂכִּיר חַיָּב בַּדֶּלֶת, בַּנֶּגֶר, וּבְמַנְעוּל, וּבְכָל דָּבָר שֶׁמַּעֲשֵׂה אֻמָּן. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אֻמָּן, הַשּׂוֹכֵר עוֹשֵׂהוּ. הַזֶּבֶל, שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְאֵין לַשּׂוֹכֵר אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר וּמִן הַכִּירַיִם בִּלְבָד:
Megdöbbentő: úgy tűnik, hogy csak belépéskor kell a lakásnak jónak lennie, utána akár össze is dőlhet.
If one rented a house to his fellow and it fell down, the owner must build him a new house. If it was small he may not make it larger, and if it was large he may not make it smaller. If it was one house, he may not make it two; if it was two houses he may not make it one. He may not reduce or increase the number of windows, unless it is with both of their consent.
הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ וְנָפַל, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בָּיִת. הָיָה קָטָן, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל, גָּדוֹל, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן. אֶחָד, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם, שְׁנַיִם, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד. לֹא יִפְחֹת מֵהַחַלּוֹנוֹת וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶן, אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם:
MISHNA: If one rents out a house to another, the landlord bears the responsibility for providing the door, for providing the bolt, for providing the lock, and for providing every item in the house that is essential for normal living and requires the work of a craftsman to provide it. But with regard to an item that does not require the work of a craftsman, the renter is responsible to make it.
מַתְנִי׳ הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ, הַמַּשְׂכִּיר חַיָּיב בַּדֶּלֶת, בַּנֶּגֶר וּבַמַּנְעוּל, וּבְכׇל דָּבָר שֶׁמַּעֲשֵׂה אוּמָּן. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אוּמָּן – הַשּׂוֹכֵר עוֹשֵׂהוּ.
GEMARA:The Sages taught in a baraita: If one rents out a house to another, the landlord bears the responsibility to install doors for it, to open windows in its walls to provide light for it, to strengthen its ceiling, and to support its cross beam. And the renter bears the responsibility to make a ladder for it to provide access to the roof, to erect a parapet for its roof (see Deuteronomy 22:8), to construct a gutter for it to carry away rain which falls on the roof, and to plaster its roof so that rain does not leak through it.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ, מַשְׂכִּיר חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ דְּלָתוֹת, לִפְתּוֹחַ לוֹ חַלּוֹנוֹת, לְחַזֵּק לוֹ תִּקְרָה, לִסְמוֹךְ לוֹ קוֹרָה. וְשׂוֹכֵר חַיָּיב לַעֲשׂוֹת לוֹ סוּלָּם, לַעֲשׂוֹת לוֹ מַעֲקֶה, לַעֲשׂוֹת לוֹ מַרְזֵב וּלְהָטִיחַ אֶת גַּגּוֹ.
Ez a Su"Á pszákja is.
...
מה הדברים שעל המשכיר לעשות או על השוכר. ובו ב סעיפים:המשכיר בית לחבירו חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו ולחזק את התקרה ולסמוך את הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול וכן אם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים חייב לתקנה וכל כיוצא בזה מדברים שהם מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות: הגה ואע"פ שנכנס שם השוכר [ וראה שלא היו שם דברים אלו לא] אמרינן דנתפייס במה שראה אלא על המשכיר לתקן תקן המשכיר דברים אלו ונשברו תוך ימי השכירות אם א"ל בית זה א"צ להעמיד לו אחר אמר לו בית סתם צריך לתקנו כל ימי השכירות (נ"י פרק השואל והגהות מיימוני פ"ו דשכירות) (וע"ל סי' שי"ב סי"ז):
Zavaró, Talmud-típusú chiluk (de elképzelhető, hogy akkoriban normális volt): a nyelvhasználaton múlik. A mai szerződések nem így működnek.
GEMARA:What are the circumstances of the mishna’s case? If it is a case where the landlord said to the renter: I am renting this house to you, once it has fallen, it has gone and the rental agreement does not obligate the landlord to provide another one. If it is a case where the landlord said to him: I am renting a house to you, without specification, then even if the original house had one room, why may the landlord not construct its replacement with two rooms, and if the original was small, why may the landlord not construct a large house as a replacement?
גְּמָ׳ הֵיכִי דָּמֵי? אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ״בַּיִת זֶה״, נְפַל אֲזַל לֵיהּ. אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ״בַּיִת סְתָם״, אֶחָד אַמַּאי לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם, קָטָן אַמַּאי לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָּדוֹל!
Visszahivatkozik egy korábbi, ellentmondó pszákra: ott az van, ha az egész ház dől össze, mondható, hogy már nincsen a ház (nem kell cserepéldány! ökörnél miért kell?), de egy részénél nem, ott köteles kijavítani.
...
המשכיר בית לחבירו לזמן ורוצה לסתרו בתוך הזמן השוכר יכול לעכב עליו ואם עבר וסתרו בתוך הזמן חייב להעמיד לו בית אחר או ישכיר לו כמותו ואם מעצמו נפל אם אמר לו בית זה אני משכיר לך אינו חייב לבנותו (ואפילו בנאו המשכיר יכול לומר שלא ידור בו) (ב"י מדברי הרשב"א) אלא מחשב על מה שנשתמש בו ומחזיר לו שאר השכירות (ואפילו השוכר אומר אבננו משלי אין שומעין לו) (ב"י) ויש מי שאומר דדוקא בשנפל כולו אבל אם הוא קיים אלא שהוא מסוכן לדור בו חייב המשכיר לתקנו אם יש בידו שכירות מוקדם ואם אמר לו בית סתם ונפל חייב לבנותו או יתן לו בית אחר ואם היה קטן מהבית שנפל אין השוכר יכול לעכב עליו והוא שיהיה קרוי בית שלא השכיר אלא בית סתם (אבל כ"ז שלא נפל הראשון אינו יכול להוציאו וליתן לו בית קטן כזה) (נ"י סוף פרק השואל) אבל אם אמר לו בית כזה אני משכיר לך חייב להעמיד לו בית כמדת ארכו ומדת רחבו של בית זה שהראהו ואינו יכול לומר לא היה ענין דברי אלא שיהיה קרוב לנהר או לשוק או למרחץ כזה אלא חייב להעמיד לו בית כמדתו וכצורתו (ואע"פ שאינו נאה בבנינו ובקישוטו) (נ"י הנ"ל) לפיכך אם היה קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן א' לא יעשנו שנים שנים לא יעשנו אחד ולא יפחות מהחלונות שהיו בו ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם: הגה נשרף הבית דינו כנפל (מרדכי פרק האומנין ותשובת מיימוני דמשפטים סי' מ"ז) נשרף כל העיר הוי מכת מדינה ומנכה לו מן שכירותו מה שלא דר בו בין הקדים לו שכרו או לא (שם במרדכי ושם בתשובת מיי' דמשפטים) המשכיר בית לחבירו והוא נפל אדעתא דלבנותו הוא מוגיר ליה (נ"י סוף פרק השואל):
Remo is erre utalhat, hiszen visszahivatkozik. A Kcot ezzel kapcsolatban kérdésben marad, az Áh"S egyszerűen paszkenol: mindent ki kell javítania a mászkirnak.
Szóval igazából azon vitatkoznak, hogy mindent vagy semmit – megkülönböztetésen, felelősségen nem.
...
ואם אמר לו בית זה. והוא מדברי הנימוקי בשם הריטב"א פרק השואל אם השכיר לו בית זה חייב להעמיד לו בשעה שמכניסו מכאן ואילך אם נפל אין חייב להעמיד לו ואם השכיר לו בית סתם חייב להעמיד לו כל ימי השכירות עכ"ל. והובא בד"מ ותמיה' לי מלת' דהא פסק בש"ע סי' שי"ב סי"ז דוקא כשנפל כולו אבל אם הוא קיים אלא שהוא מסוכן לדור בו חייב המשכי' לתקנו ע"ש והוא בתשו' הרא"ש הובא בטור שם דוקא כשנפל כולו דאזדא ליה בית זה אבל אם הבית מסוכן כיון שהוא קיים דהשת' לא שייך לומר אזדא ליה דמסתמ' עומד לתקן שעדיין נקרא בית הלכך מחויב המשכיר לתקנו ע"ש וא"כ הכא שהבית קיים אלא שנתקלקל המנעול והנגר ודאי שמו עליו ועומד לתקן אמאי אינו צריך המשכיר לתקנו. והריטב"א אפשר דלא ס"ל הך דרא"ש אבל בש"ע דפסק כהרא"ש והרמ"א אינו חולק שם א"כ היכי פסק כאן כריטב"א אשר לכאורה נראה דהוא תרתי דסתרי עם הך דתשובת הרא"ש ואע"ג שכ' בש"ע סי' שי"ב שם אם יש לו שכירות מוקדם כבר כ' בסמ"ע שם דלאו דוק' וגם בטור שם סי' שי"ב לא הזכיר שכירות מוקדם וצ"ע:
...
בכל מקום ומקום לפי מנהגו חייב המשכיר לתקן דברים הקבועים כמו במדינתנו לעשות חלונות כפולים בימי החורף ולתקן תנורי בית החורף עם כל השייך להם ולהטיח הכתלים מבחוץ בימי הסתיו ולשפוך עפר סמוך לכתלים שלא יכנוס הקור להבית וכל כיוצא בזה והמנהג אצלנו שאם נתקלקלו דברים כאלו במשך ימי השכירות מתקנם המשכיר אם לא שהיה בפשיעת השוכר או אחד מבני ביתו דאז אין על המשכיר לתקן:
Pitché Chosen Szechirut 6-ból releváns:
3: az is kérdés, hogy egyáltalán szükséges-e a lakhatáshoz a rovarirtás (135. o. קד)
9: kilkul is számít-e úgy mint náfál (146. o. קטו)
10: mákát mediná (151. o. קכ) Ez egy hosszú szugja, hogyhogy nem szerepelt a Su"Á-ban? Nem ez a szimán?
In the case of one who receives a field from another to cultivate and grasshoppers consumed it or it was wind blasted, if it is a regional disaster which affected all the fields in the area, the cultivator subtracts from the produce he owes as part of his tenancy. If it is not a regional disaster, the cultivator does not subtract from the produce he owes as part of his tenancy. Rabbi Yehuda says: If the cultivator received it from the owner for a fixed sum of money, whether this way, i.e., there is a regional disaster, or whether that way, i.e., there was no regional disaster, he does not subtract the produce he owes as part of his tenancy.
הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וַאֲכָלָהּ חָגָב אוֹ נִשְׁדְּפָה, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוֹרוֹ, אִם אֵינוֹ מַכַּת מְדִינָה, אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוֹרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם קִבְּלָהּ הֵימֶנּוּ בְמָעוֹת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכוֹרוֹ:
GEMARA: The Gemara asks: What are the circumstances of a regional disaster? Rav Yehuda said: If, for example, most of that valley in which the field was located was wind blasted, it is considered a regional disaster. Ulla said: If, for example, four fields were wind blasted on its four sides, it is considered a regional disaster.
גְּמָ׳ הֵיכִי דָמֵי מַכַּת מְדִינָה? אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּגוֹן דְּאִישְׁתְּדוּף רוּבָּא דְבָאגָא. עוּלָּא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁתַּדְּפוּ אַרְבַּע שָׂדוֹת מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.
...
המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה. ובו ב סעיפים:החוכר או השוכר שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם אירע דבר זה לרוב השדות של אותה העיר מנכה לו מחכירו הכל לפי ההפסד שאירעו ואם לא פשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו אע"פ שנשתדפו כל השדות של בעל הקרקע נשתדפו כל השדו' של השוכר או החוכר אע"פ שפשטה המכה ברב השדות אינו מנכה לו מחכירו שאין זה ההפסד תלוי אלא בשוכר:
Szóval nagy szugja, sok szimán, ott a Misna és a Gemárá is a helyén, a Su"Á mezőre alkalmazva folytatja így.