שולחן ערוך, אורח חיים תקס״ו:ג׳
The leader only says "Anenu" as its only blessing if there are ten fasters in the synagogue. Even if there are ten fasters in the city, if there are not ten in the synagogue, he does not say it.
אין שליח צבור אומר עננו ברכה בפני עצמה אלא א"כ יש בבית הכנסת עשרה שמתענין ואפי' אם יש בעיר עשרה שמתענין כיון שאין בבית הכנסת עשרה שמתענין לא:
שולחן ערוך, אורח חיים תקס״ו:ד׳
Some add penitential prayers in the blessing of "Forgive us," and there are those who do not say penitential prayers until the end of the Amidah. This is the practice of the early authorities in Israel, and it is the right practice.
נוהגים להרבו' סליחות בברכת סלח לנו ויש שאין נוהגין לומר סליחות עד אחר סיום י"ח ברכות וכן הנהיגו הקדמונים בא"י והוא המנהג הנכון:
שולחן ערוך, אורח חיים תקס״ו:ה׳
On a communal fast, a prayer leader who is not fasting should not lead.
בתענית צבור ש"צ שאינו מתענה לא יתפלל:
שולחן ערוך, אורח חיים תקס״ו:ו׳
There are those who say that somebody not fasting should not read from the Torah and if the priest is not fasting, he should leave the synagogue and a non-priest who is fasting should read from the Torah.
יש מי שאומר שאין עומד לקרות בתורה בתענית ציבור מי שלא התענה ואם הכהן אינו מתענה יצא הכהן מבית הכנסת ועומד לקרות בתורה ישראל המתענה:
משנה ברורה תקס״ו:י״ד
...
(יד) אא"כ יש בבהכ"נ וכו' - ולענין קריאת ויחל כשחל התענית צבור בב' וה' אע"פ שדוחין פרשת השבוע לית כאן ברכה לבטלה (דתקנת עזרא לקרות בשני וחמישי) א"כ די כשיש ששה בבהכ"נ קורין ויחל משא"כ במנחה צריך עשרה בבהכ"נ וה"ה שחרית כשחל באגד"ו צריך עשרה בביהכ"נ דוקא [א"ר ופמ"ג] וי"א שבתענית צבור של ד' צומות כיון דמדברי קבלה הם אפילו אין שם מתענים רק שבעה והשאר אינם מתענים דאניסי שהם חולים יכולים לקבוע ברכת ענינו ולקרות ויחל [שע"ת ע"ש]: