מגילה כ״ו ב:ט״ז
וְאָמַר רָבָא: סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה — גּוֹנְזִין אוֹתוֹ אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם, וַאֲפִילּוּ שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: וּבִכְלִי חֶרֶס, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים״.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י׳:ג׳
סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה אוֹ שֶׁנִּפְסַל נוֹתְנִין אוֹתוֹ בִּכְלִי חֶרֶשׂ וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ אֵצֶל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתוֹ. מִטְפְּחוֹת סְפָרִים שֶׁבָּלוּ עוֹשִׂין אוֹתָן תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתָן:
שולחן ערוך, אורח חיים קנ״ד:ה׳
ספר תורה שבלה מניחין אותו בכלי חרס וגונזין אותו בקבר ת"ח אפי' אינו אלא שונה הלכות ולא שימש ת"ח:
שולחן ערוך, יורה דעה רפ״ב:י׳
ספר תורה שבלה או נפסל נותנין אותו בכלי חרס וקוברין אותו אצל ת"ח וזו היא גניזתו: