Mezuzá / minden egyes ajtó

·7 views

Rámbám látszik elsődleges forrásnak:

משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ו׳:י׳

A dwelling which has many doorways requires a mezuzah for each and every doorway, even though one generally enters and leaves through only one of them.
A small entrance between a dwelling and a loft requires a mezuzah. When there is a separate room in a house, or even one room which leads to another room, it is necessary to affix a mezuzah on the doorway to the innermost room, the doorway to the outer room, and the doorway to the house, since all of them are used for the purpose of dwelling and are permanent structures.

בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לָצֵאת וְלָבוֹא אֶלָּא בְּאַחַת מֵהֶן חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה בְּכָל פֶּתַח וּפֶתַח. פֶּתַח קָטָן שֶׁבֵּין בַּיִת לַעֲלִיָּה חַיָּב בִּמְזוּזָה. חֶדֶר שֶׁבַּבַּיִת אֲפִלּוּ חֶדֶר בְּחֶדֶר חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה עַל שַׁעַר הַחֶדֶר הַפְּנִימִי וְעַל שַׁעַר הַחֶדֶר הַחִיצוֹן וְעַל שַׁעַר הַבַּיִת שֶׁכֻּלָּן עֲשׂוּיִין לְדִירָה וּקְבוּעִין:

Sulchán Áruch is ezt hozza:

שולחן ערוך, יורה דעה רפ״ו:י״ח

A house that has many doorways, even though he normally only exits and enters through one of them one, he is required to make a Mezuzah on each one. Rema: Since they are made for entry and exit. (Thus seems to say the Tur) A cellar that has an entry from the street, where they bring in wine in large barrels and it has a doorway from the house through which they enter and exit it constantly: If the small doorway [inside] is fit to have a mezuzah, then it requires it and the large doorway [outside] is exempt. But if the small one is not fit to have a mezuzah, then the large one requires it and the small one is exempt (Beit Yosef in the name of an Ashkenazi responsum, which is found in Responsae Maharil #99).

בית שיש לו פתחים הרבה אף על פי שאינו רגיל לצאת ולבא אלא באחד מהם חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח: הגה הואיל ונעשו לכניסה ויציאה (משמעות הטור) מרתף שיש לו פתח מן הרחוב שמכניסין בו יין בחביות גדולות ויש לו פתח קטן מן הבית שנכנסין ויוצאין בו תמיד אם הפתח הקטן ראוי למזוזה היא חייבת והגדולה פטורה ואם אין הקטן ראוי למזוזה הגדולה חייבת והקטן פטור (ב"י בשם תשובה אשכנזית והיא בת' מהרי"ל סי' צ"ט):

Ezt a Gemárát számítják forrásának:

מנחות ל״ג ב:י״ב

§ Raḥava says that Rav Yehuda says: With regard to a bei harziki, one is obligated to place two mezuzot. The Gemara asks: What is a bei harziki? Rav Pappa the Elder says in the name of Rav: It is a gatehouse that opens to a courtyard, and houses also open directly to the gatehouse. It requires two mezuzot, one for the entrance from the courtyard to the gatehouse, and one for the entrance from the gatehouse to the houses.

אָמַר רַחֲבָה, אָמַר רַב יְהוּדָה: בֵּי הַרְזִיקֵי חַיָּיב בִּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת. מַאי בֵּי הַרְזִיקֵי? אָמַר רַב פָּפָּא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: בֵּית שַׁעַר הַפָּתוּחַ לְחָצֵר, וּבָתִּים פְּתוּחִין לְבֵית שַׁעַר.

Egy szép történet a mezuzáról:

עבודה זרה י״א א:ב׳

§ The Gemara mentions other Romans who converted to Judaism. It relates: Onkelos bar Kelonimos converted to Judaism. The Roman emperor sent a troop [gunda] of Roman soldiers after him to seize Onkelos and bring him to the emperor. Onkelos drew them toward him with verses that he cited and learned with them, and they converted. The emperor then sent another troop of Roman soldiers after him, and said to them: Do not say anything to him, so that he cannot convince you with his arguments. The troops followed this instruction, and took Onkelos with them.

אוּנְקְלוֹס בַּר קְלוֹנִימוּס אִיגַּיַּיר, שַׁדַּר קֵיסָר גּוּנְדָּא דְּרוֹמָאֵי אַבָּתְרֵיהּ, מַשְׁכִינְהוּ בִּקְרָאֵי, אִיגַּיּוּר. הֲדַר שַׁדַּר גּוּנְדָּא דְּרוֹמָאֵי [אַחֲרִינָא] אַבָּתְרֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: לָא תֵּימְרוּ לֵיהּ וְלָא מִידֵּי.

Azt írja, hogy Máháril itt írja – de én nem látom.

שו"ת מהרי"ל צ״ד:ב׳

...

שלום רב לאהו' מחותני הח"ר אברהם שי'. מה שנסתפקת אי מיחזי כיוהרא למיעבד מזוזות בפתחים דלא רגילי בהו שאר אינשי מי יתן והיה לבבם ליראה השם כל הימים להסיר מכשול מדרך עמי כי המכשלה הזאת תחת ידי יושבי הארץ הזאת ועוברים אדאוריית' ואדרבנן. ומהר"מ כת' בתשובה שכל החדרים חייבים וכתב שבביתו היו כ"ד מזוזות בכל הפתחים ובחדרי הבחורי'. וכן נוהגי' בארץ הדמי' ובאגפי' ולא נודע מאין הורגלו שכ"כ ממעטין במזוזות במדינות הללו. אולי הואיל ובכל בית אין שם אלא בעל הבית אחד. וסומכי בבית החורף אקשיטי' הנשי' וטנוף הילדי' ובחדרי משכב' סומכי' אתשב"ץ דאיש ואשתי ישני' שם. ובמרתפו' וחצרות סומכים ארמב"מ דפטר אוצרו' וחצר שלנו אחורו הבתים חשיב' להו מוקצה דחשי' לי' תלמוד' שלא הוקף לדירה פ"ב דעירובין וחשבי להו אינו רגיל. וכל טעמים הללו לאו דסמכ' נינהו אלא כולהו חייבי' ויוהרא נמי לית בי' דכה"ג כתב מהר"מ בתשובתי ג"כ אמתנות זרוע ולחיים וקיבה דנהיגי ג"כ שלא לתנו כר' אילעאי וכתב דלא הוי יוהרא מאן דיהיב להו. כ"ש לדידך דיש לך תדיר בחורי' ודיורים רבים בביתך דכולהו רגילי והוי כמי בשאר ארצות דלעיל שיש הרבה דיורי' בבית אחר. ואשרי לו דהזהיר בה ומקיים מצוה זו כתיקונה להיות יראת שמים על פניו בשעת צאתו ובואו למען ירבו ימיו וגו'. ואשר כתבת להניח האלכסון כלפי פנים. האמת אתך שורה העליונה לצד הבית והתחתונה לצד ר"ה ולאו מטעמך שיקרא הקורא והאותיות כלפי גברא דמאן לימא לן שהקורא והגברא קאי בר"ה דילמא עימד תוך הבית אלא היינו טעמא משום דאיתא בירושלמי צריך שיהא שמע שלה רואה את פני הפתח. וכתב הרא"ש וז"ל דלפי ר"ת הופך שיטה אחרונה לצידי ר"ה וראשונה לצד פני' כדי שיהא שיטת שמע לצד הפתח אויר לפני' עד כאן לשונו. וכיון דמוקמינ' באלכסון לקיים ג"כ דברי ר"ת צריך לנטות האלכסון כמו דעביד רבי' תם בשכיבה וכל זה אמרתי והראיתי לשאירי ז"ל בי"ט האחרון של פסח. בהיותו עמי ומסתמא לאו אדעתי'. וספיקותך מחדר הקטן לפי מה שהבנתי מכתבך שיש פתח אחד מבית החורף לחצר. וגם יש פתח אחד מחדר גדול לחצר ודלתי פתחי חדר קטן שתיהן היכר ציר דידהו שלא בחדר קטן אלא חד בבית החורף וחד בחדר גדול ולפי"ז שתיהן חייבות. ויש לקובעה בימין הכנסה לבי' החורף ובימין הכנסה לחדר גדול דפיתחא דבין תרי בתי' ויש לכל אחד פתח אחר לר"ה הולך אחר ציר. וחדר גדול כתבת שאתה ישן בו ויש בי דברי' המשתמרי' לא גרע מאוצר. ועוד הילוכך תדיר משם לבית החורף כמו שכתבת אין לך רגיל מזה ואפי' בית שער פי' ר"י דחייב מדרבנן. ופתח המרתף לרחוב אי הוי פתח מבית למרתף הוי ענ"ד נוטה דאותו פתח שברחוב פטור דאין אלו תשמישו קבועי' כמו שכתבת. ותשמיש הרגיל הוי דרך הפתח הפתוח לבית. אבל כתבת דפתח הפתוח לבית לית בי' לא ד' ולא י' א"כ חור בעלמא היא. ועיקר פתח האוצר הוי הדרא דברחוב וחייב דלא ניחא תשמישתי' לאותן שבבית ובטלה דעת המשמשי' דרך שם. אבל תמיהני אם לא יהא ההוא פתחא זוטא לכל הפחות כדי לחוק ולהשלי' דהיינו ברגליה ג' רוחב ד'. וגבוה י' באמצעו דקי"ל כר' מאיר דחוקקין להשלים. ופתח שבין בית לחצר אם יש לחצר פתח א' לרה"ר אז אית לן למחל בתר היכר ציר אבל אם אין לחצר פתח לרה"ר אז יש לקבוע בימין כניסה מבית לחצר וכן בית' במגעגצ"א אין לחצר פתח לר"ה וכשקבעתיה היה הדלת שבין בית בי אחי מהר"י סגורה ודיורי' אחרי' היו בו:

Hosszú talmudi szugja, sok egzotikus eset, de a konkrét alapkérdés meglepően sehol.

מנחות ל״ג ב:ח׳

And Rava says: With regard to these broken entrances [pitḥei shima’ei], which lack the proper form of doorways, one is exempt from the obligation of placing a mezuza. The Gemara asks: What are broken entrances? Rav Riḥumi and Abba Yosei disagree with regard to this. One says that they do not have a proper ceiling, and one says that they do not have lintels [shakofei] above the openings.

וְאָמַר רָבָא: הָנֵי פִּיתְחֵי שִׁימָאֵי פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה. מַאי פִּיתְחֵי שִׁימָאֵי? פְּלִיגִי בַּהּ רַב רִיחוּמִי וְאַבָּא יוֹסֵי, חַד אָמַר: דְּלֵית לְהוּ תִּקְרָה, וְחַד אָמַר: דְּלֵית לְהוּ שְׁקוֹפֵי.