Mit jelent az, hogy "géro"? Gemárá szerint a giur bét din kötelezettsége.
I charged your magistrates at that time as follows, “Hear out your fellow Israelites, and decide justly between one party and the other—be it a fellow Israelite or a stranger.
וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־אִ֥ישׁ וּבֵין־אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֽוֹ׃
The Sages taught: The verse states that Moses charged the judges of a court: “And judge righteously between a man and his brother, and the convert with him” (Deuteronomy 1:16). From here, based on the mention of a convert in the context of judgment in a court, Rabbi Yehuda said: A potential convert who converts in a court is a valid convert. However, if he converts in private, he is not a convert.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ״, מִכָּאן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר בְּבֵית דִּין — הֲרֵי זֶה גֵּר, בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ — אֵינוֹ גֵּר.
Since the ritual of immersion of a convert needs a beis din of three, do not immerse him on Shabbat and not on yom tov and not during the night. But if he immerses [during these times], indeed this [individual] is a [proper] convert.
הואיל וטבילת גר צריך בית דין של ג' אין מטבילין אותו בשבת ולא בי"ט ולא בלילה ואם טבל הרי זה גר:
A bét din szugja itt kezdődik, eredetileg tórai forrás nélkül.
Rabba said: Learn from this incident three principles: Learn from it that a convert requires a court of three people to preside over the conversion, as Rav Safra taught that the case involved three Sages. And learn from it that one is not considered to be a convert until he has been both circumcised and immersed. And learn from it that the court may not immerse a convert at night, as they instructed him to remain there until the following day. The Gemara suggests: And let us say that one should also learn from it that we require a court of experts to preside over the conversion, as Rav Safra identified that three expert Sages were present. The Gemara rejects this: Perhaps they simply happened to be there, but in fact three laymen would suffice.
שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: גֵּר צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה. וּשְׁמַע מִינַּהּ: אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִמּוֹל וְיִטְבּוֹל. וּשְׁמַע מִינַּהּ: אֵין מַטְבִּילִין גֵּר בַּלַּיְלָה. וְנֵימָא: שְׁמַע מִינַּהּ נָמֵי בָּעֵינַן מוּמְחִין? דִּלְמָא דְּאִיקְּלַעוּ.
A man who is presumed to be Jewish and says, "I converted myself, alone”: if he has children, his testimony is not believed about his children [to annul their Jewish status], but you do believe the father to confirm his own status as a "forbidden portion," and [by dint of his own admission] he becomes forbidden from marrying an Israelite woman until he is immersed before a beit din.
מי שהיה מוחזק בישראל שאמר נתגיירתי ביני לבין עצמי ויש לו בנים אינו נאמן על הבנים אבל נאמן על עצמו לשווי נפשיה חתיכה דאיסורא ליאסר בבת ישראל עד שיטבול בפני בית דין:
Rási alternatív (mégis hagyományos értelmezése): két újabb psát a gérre.
ובין גרו AND BETWEEN HIS גר — this is his opponent in the lawsuit who merely heaps up (אוגר) words against him. Another explanation of AND BETWEEN HIS גר — also in a matter concerning a dwelling house (גור = to dwell), — in the division of property amongst brothers, even if it be a dispute about an oven and a kitchen range (cf. Sifrei Devarim 16:8-9; Sanhedrin 7b).
ובין גרו. זֶה בַּעַל דִּינוֹ שֶׁאוֹגֵר עָלָיו דְּבָרִים; דָּ"אַ ובין גרו, אַף עַל עִסְקֵי דִּירָה בֵּין חֲלֻקַּת אַחִים, אֲפִלּוּ בֵּין תַּנּוּר לְכִירַיִם (שם; סנהדרין ז'):
...
אפילו בין תנור לכיריים. איני יודע רבותא בזה דודאי דין על פרוטה כדין של מאה אפי' לאקדומי כדאיתא בסנהדרין ובפרק א' דסנהדרין (דף ז') פירש"י שנפלה להם בית בירושה אל יאמר טול אתה תנור וזה כיריים שהרי תנור עודף., על הכירה וצריך להוסיף דמים וגם בזה לא היה צריך קרא שיוסיף לו דמים, דפשיטא הוא ותו למה יתחייב זה ליטול הכירה והוא יכול לומר אנא נמי בתנור ניחא לי ולא בהוספת מעות. ונראה פירוש זה דהם מעצמם בחרו להם כך דזה משתמש בתנור וזה בכירה וחלקו כן בסתם, והו"א דיכול בעל התנור לומר הואיל וחד תשמיש לתרווייהו ודאי מחל בעל הכירה לבעל התנור המותר של התנור קמ"ל דאפ"ה לא, מחל וצריך להוסיף מעות:
De mi az, hogy géro? Kinek a gérje? Nem csak itt szerepel birtokos esetben, hanem a Tízparancsolatban, a szombat kapcsán is:
but the seventh day is a sabbath of your God יהוה: you shall not do any work—you, your son or daughter, your male or female slave, or your cattle, or the stranger who is within your settlements.
וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָ֣͏ֽ־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃
Kásim gérim kászápáchát – talmudi „panaszkodás”, két magyarázattal: akár pozitív is lehet.
The Gemara analyzes the baraita. The Master said in the baraita: With regard to a potential convert who comes to a court in order to convert, the judges of the court say to him: What did you see that motivated you to come to convert? And they inform him of some of the lenient mitzvot and some of the stringent mitzvot. The Gemara asks: What is the reason to say this to him? It is so that if he is going to withdraw from the conversion process, let him withdraw already at this stage. He should not be convinced to continue, as Rabbi Ḥelbo said: Converts are as harmful to the Jewish people as a leprous scab [sappaḥat] on the skin, as it is written: “And the convert shall join himself with them, and they shall cleave [venispeḥu] to the house of Jacob” (Isaiah 14:1). This alludes to the fact that the cleaving of the convert to the Jewish people is like a scab.
אָמַר מָר: גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּיר, אוֹמְרִים לוֹ: מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיֵּיר? וּמוֹדִיעִים אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת. מַאי טַעְמָא? דְּאִי פָּרֵישׁ — נִפְרוֹשׁ. דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת, דִּכְתִיב: ״וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב״.
...
דאמר מר קשים גרים לישראל כספחת דכתיב ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב - לשון ספחת שאוחזין מעשיהם הראשונים ולומדים ישראל מהם או סומכין עליהם באיסור והיתר:
...
קשים גרים לישראל כספחת - לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות וישראל למדין ממעשיהם ובמס' נדה (דף יג: ושם) פירש בקונטרס עוד לשון אחר משום דכל ישראל ערבים זה בזה וקשה דבפרק אלו נאמרים (סוטה דף לז:) משמע שלא היו ערבין על הגרים דלא חשיב התם ערבות של ערב רב ועוד י"ל דקשים גרים לישראל לפי שמתערבין בהם ואין שכינה שורה אלא על משפחות המיוחסות שבישראל וי"מ לפי שביותר הוזהרו ישראל על הגרים ואין יכולין להזהר מאונאתן:
...
שם לפי שמתערבין כו'. נ"ב פי' זה נסתר מרחב ורות ובני בניו של יתרו ושל סנחריב וזולתם. וי״ל עוד טעם חמישי שקשים לישראל לפי שמחמירים יותר מישראל בדקדוקי מצות שכך אמרו (ברכות מז: וש"מ) אף בכותים במצות שהחזיקו מדקדקים בהם יותר מישראל. וגורמים עונש לישראל (וכ"ה בתוס׳ קדושין ע"א א' ע"ש):
Tásbéc szerint a mi pászukunkból tanulható, hogy a bét din micvája, hogy fogadjon géreket, valamint az alább idézett Gemárából is.
...
ולאהוב הגרים. היא מצוה מיוחדת בגרים יותר על שאר ישראל ותמנה אהבת הריעים א' ודבר זה הוא נלמד ממ"ש רז"ל שהמאנה את הגר הוא עובר משום לא תונו איש את עמיתו ומשום וגר לא תונו וכן נמנה אהבת ישראל ואהבת הגרים ב' מצות. ואני תמה למה לא הכניסו בכלל המצות קבלת גרים שהיא מיוחד בב"ד לקבלם (בימ"ק) ולא לדחותם וכמו שאמר ביבמות פ' החולץ (מ"ז ב') מלין אותו מיד משום דאשהויי מצוה לא משהינן וכמו שאמר בענין יבום אם יש כאן אח קטן והגדול הוא במדינת הים שאין יכול לומר המתינו עד שיבא אחי הגדול ונתנו הטעם משום דשהויי מצוה לא משהינן א"כ קבלת גרים לב"ד מצוה היא ולשון התורה בזה ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו ומכאן למדו שצריך שלשה למסור לו קלות וחמורות כמו שהוא מוזכר בפ' החולץ ובפ"ג דקידושין משום דמשפט כתיב ביה ואמרו בכתובות (י"א) גר קטן היו מטבילין אותו על דעת ב"ד והוא מפני המצוה הזו שנתחייבו לקבל גרים. וא"כ ראוי הוא שתבוא במנין פרטי ואיני יודע על איזו מצוה נסמוך אותה אם אינה נמנית מצוה מיוחדת ואלו היו כל הדינין נמנין מצוה אחת כמו שאני סובר היה אפשר לכלול זה עם כלם אבל כיון שהסכימו למנות כל חלק דין בפני עצמו כן הוא ראוי לעשות מזאת המצוה. ואין מצוה אחת ראויה למספר פרטי בכל דיני ממונות יותר מזאת לפי שאינה דומה להם כלל שאין זה דין ממון ולא עניני טענות שנופלים בין אדם לחבירו וכמו שמנו דין נחלות מצוה פרטית ואעפ"י שהיא חלק מדיני ממונות שהרי משפט קרייה רחמנא כמו שהוא מוזכר בפ' יש נוחלין כן היה ראוי למנות קבלת גרים ואפי' נכניס כל הדינין במצוה א' כמו שהוא דעתי מצוה זו ראויה להמנות מיוחדת:
The baraita continues: If he accepts upon himself all of these ramifications, then they circumcise him immediately. The Gemara asks: What is the reason to act immediately? It is that we do not delay the performance of a mitzva.
קִיבֵּל — מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד. מַאי טַעְמָא — שַׁהוֹיֵי מִצְוָה לָא מְשַׁהֵינַן.
Miért "géro"? Talán azért, mert akit az ember behoz a Sechiná alá, az egy kicsit az "övé", az ő érdeme. Ábrahámról így áll:
Abram took his wife Sarai and his brother’s son Lot, and all the wealth that they had amassed, and the persons that they had acquired in Haran; and they set out for the land of Canaan. When they arrived in the land of Canaan,
וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כׇּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
אשר עשו בחרן [THE SOULS] THAT THEY HAD GOTTEN (literally, made) IN HARAN — The souls which he had brought beneath the sheltering wings of the Shechinah. Abraham converted the men and Sarah converted the women and Scripture accounts it unto them as if they had made them (Genesis Rabbah 39:14). However, the real sense of the text is that it refers to the men-servants and to the maidservants whom they had acquired for themselves. The word “עשה” is used here as (in Genesis 31:1), “he has acquired (עשה) all this wealth”, and (Numbers 24:8), “And Israel acquires (עושה) wealth” — an expression for acquiring and amassing.
אשר עשו בחרן. שֶׁהִכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה; אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת הַנָּשִׁים, וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוּם; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁקָּנוּ לָהֶם, כְּמוֹ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה (שם ל"א), וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל (במדבר כד יח), לְשׁוֹן קוֹנֶה וְכוֹנֵס: