Tefilá / Uvá lecion Kedusá

·12 views

Mit nem lehet hangosan mondani és miért?

שולחן ערוך, אורח חיים קל״ב:א׳

The Laws of K'dushat Uva L'Tzion. Containing 2 S'ifim:
We translate [i.e., recite the Aramaic Targum in] the K'dusha of "Uva l'Tzion" and one needs to be very careful to say it with intention. Gloss: Concerning the matter of whether the individual [praying alone] says it, its law is like the K’dusha in “Yotzer” [the first blessing of the Recitation of the Sh'ma] - see above siman 59. And with the K'dusha that is translated [i.e. recited in Aramaic], the individual says it but two [people praying together] do not, and it should not be said out loud. (Beit Yosef - siman 59)

דיני קדושת ובא לציון. ובו ב סעיפים:מתרגמינן קדושת ובא לציון וצריך ליזהר בו מאוד לאומרו בכוונה: הגה ולענין אם היחיד אומרה דינה כדין קדושה שביוצר ועיין לעיל סי' נ"ט ובקדושה שבתרגום יחיד אומרה ולא שנים ואין לאומרה בקול רם [ב"י סי' נ"ט]:

A targum szavait csak privát módon mondhatjuk. De miért?

משנה ברורה קל״ב:ד׳

...

(ד) ובקדושה שבתרגום וכו' - ר"ל דפסוקי הקדושה שבלשון הקודש נאמרים דוקא ברביםופסוקי הקדושה שבתרגום נאמרים דוקא ביחיד לפי שכל שהוא בלשון תרגום אין לומר אותם ברבים וע"כ כשאומרים קדושה דסדרא בציבור אומר כל יחיד בפני עצמו בלחש התרגום של הקדושה דאז לא מיקרי בציבור וזהו מה שסיים הרמ"א שלא לאמרם בקול רם. ואם מתפלל שלא בציבור יכול לומר גם התרגום בקול רם [שע"ת]:

A forrás a Zohár, a BJ hozza.

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים קל״ב:א׳

...

יחיד אומרם. לפי שכל שהוא בלשון תרגום אין לאומרו ברבים כן כתב בספר הזוהר:

לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים קל״ב:ג׳

...

ט"ז סק"א. בספר הזוהר. הובא בב"י סימן נ"ט דקדושה שבלה"ק דווקא ברבים וקדושה שבתרגום דוקא ביחיד וכתב שם שלכן בצבור אומר כל יחיד בלחש התרגום של הקדושה שאז לא מקרי בצבור ובזה יובנו לך דברי המ"א שבכאן:

בית יוסף, אורח חיים נ״ט:ו׳:א׳

...

וא"א ז"ל כתב שיחיד יכול לאומרה שאינו בא עתה לקדש וכו' כן כתב בפרק הקורא את המגילה עומד ... אבל בספר הזוהר כתוב שאין היחיד אומר קדושת יוצר ואפילו קדושת ובא לציון שבלשון הקדש אין היחיד אומר אותה וז"ל בפ' תרומה קדושה דא דקא מקדשי מלאכי עילאי לאו איהו ביחיד והא אוקימנא כל קדושה דאיהי בלשון הקדש יחיד אסור ליה למימר לה תרגומא לעולם ביחיד ולא בסגיאין וסימנך לרזא דא שנים מקרא ואחד תרגום שנים לישנא דסגיאין איהו דודאי קדושה בלשון הקודש אסור איהו ביחיד קדושת תרגום אסור איהו בסגיאין אלא ביחיד לעולם אחד תרגום תנינן ולא תרין ולא יתיר תרגום אתא למעוטי והכי איצטריך לשון הקדש אתא לרבויי והכי איצטריך דמעלין בקודש ולא מורידים ובתרגום מורידים ולא מעלין אחד תנינן ולא יתיר ולא מעלין כלל עכ"ל. ומכאן תבין שהטעם שאנו אומרים קדושת תרגום שבובא לציון בלחש הוא מפני שדבר שהוא בלשון תרגום אין לאומרו ברבים ולכן אומר אותה כל יחיד בפני עצמו. ואע"פ שהעולם נהגו לומר קדושת יוצר ביחיד נלע"ד שמאחר שאין דבר זה מפורש בתלמוד יש לנו לתפוס כדברי הזוהר

Mátok Midvás (2:132b): 1530. o.

ספר הזהר, תרומה י׳:קט״ו

...

קְדוּשָּׁא דָּא דְּקָא מְקַדְּשֵׁי מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, לָאו אִיהוּ בְּיָחִיד. וְהָא אוּקִימְנָא, כָּל קְדוּשָׁה דְּאִיהוּ בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ, יָחִיד אָסִיר לֵיהּ לְמֵימַר. תַּרְגּוּם, לְעוֹלָם בְּיָחִיד, וְלָא בְּסַגִּיאִין, וְיָחִיד אִיהוּ תִּקּוּנָא דִּילֵיהּ וַדַּאי, וְלָא סַגִּיאִין. וְסִימָן לְרָזָא דָּא, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם. שְׁנַיִם לִישָׁנָא דְּסַגִּיאִין אִיהוּ, דְּוַדַּאי קְדוּשָׁה דְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אָסִיר אִיהִי (קכ"ט) בְּיָחִיד. קְדוּשַׁת תַּרְגּוּם אָסִיר אִיהוּ בְּסַגִּיאִין, אֶלָּא בְּיָחִיד לְעוֹלָם. אֶחָד תַּרְגּוּם תָּנֵינָן, וְלָא תְּרֵין וְלָא יַתִּיר. תַּרְגּוּם אַתְיָא לְמִיעוּטָא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. לָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַתְיָא לִרְבוּיָיא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. דְּמַעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלא מוֹרִידִין. וּבְתַרְגּוּם מוֹרִידִין וְלֹא מַעֲלִין. אֶחָד תָּנִינָן, וְלָא יַתִּיר, וְלָא מַעֲלִין כְּלָל.