גְּמָ' אִיתְּמַר, רָאֲתָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ זֶה — רַב אָמַר: קָבְעָה לָהּ וֶסֶת לְדִילּוּג, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד שֶׁתְּשַׁלֵּשׁ בְּדִילּוּג.
Eszerint a dilughoz 4 alkalom kell (pl. 15-16-17-18), kivéve, ha már volt előtte kviut (pl. 15-15-15, és utána 16-17-18).
Ha azonban ez 15, akkor látszólag nincs chidus, hiszen a 15-16-17-18 önmagában is kovéá mindenki szerint. Így látszólag a 10-10-10-16-17-18-ról beszél?
כיצד קובעת בימי החדש בדילוג כגון שראתה בט"ו בניסן וט"ז באייר וי"ז בסיון לא קבעה וסת עד שתראה בי"ח בתמוז שאין ראיה ראשונה מצטרפת כיון שאין ההפלגות שוות ומיהו אם היה לה וסת קודם שהתחילה ואח"כ שינתה וראתה בדילוג ג' פעמים קבעה וסת בדילוג לפי שאף הראשונה בדילוג ראתה אותה שדילגה מוסת הקבוע לה (רמב"ם ורמב"ן כשמואל וטור לדעת רא"ש אבל בפרק שור שנגח ד' ויהוה פסק רא"ש כרב וכן הוא ברמזים שם) וי"א שאע"פ שלא ראתה אלא בט"ו בניסן וט"ז באייר וי"ז בסיון קבעה וסת וחוששת לי"ח בתמוז וי"ט באב וכן לעולם ויש לחוש לדבריהם ולהחמיר:
Itt viszont úgy hangzik, hogy a 20-30-32-34 nem elég, hiába volt a 20 egy korábbi kviut vége.
Ez a sorozat 20-al kezdődik, amint a köv. forrásból kiderül:
שינתה ראיותיה ולא השוה אותם כגון ששינתה פעם אחת ליום ל' והשני לל"ב והג' לל"ד נעקר וסת הראשון ואין לה וסת כלל ואם חזרה לראות ביום הוסת הראשון חוזר לקביעותו הראשון וחוששת לו תמיד עד שיעקר ממנה שלש פעמים וה"ה להפסיקה מלראות שלש עונות ואחר כך חזרה לראות ביום הוסת הראשון:
Táz mondja itt, hogy ez is 20-as kviuttól indul, az előző pont alapján:
שינתה ראיותיה. זה קאי גם כן אאשה שהיתה לה וסת ליום כ' שזכר בסעיף שקודם לזה אלא דשם אמר ששינתה ראייתה לראיות שוות דהותר יום כ' ונאסר יום ל' וכאן מיירי בשינתה לאינן שוות הותרה לגמרי כל שלא חזרה וראתה אח"כ:
היתה רגילה לראות יום עשרים (ויש לה בזה וסת קבוע) ושינתה ליום שלשים זה וזה אסורים וכשיגיע יום כ' לראיית שלשים אסורה משום וסת הראשון ואם לא תראה בו חוששת ליום ל' שינתה פעמים ליום ל' זה וזה אסורים שינתה ג"פ ליום ל' הותר יום כ' ונאסר יום ל' ואם לאחר ששינתה פעם או פעמים ליום ל' ראתה לסוף כ' חזר וסת של כ' למקומו והותר שלשים:
Hogy lehet ez? Tur / BJ: mégiscsak a 15-15-15 16-17-18 a chidus.
ושמואל סבר שלא קבעה וסת אלא בד' ראיות שאין ראיה הראשונה מצטרפת כיון שאין ההפלגות שוות ולא קבעה עד שראתה י"ח בתמוז ואפי' לשמואל אם היה לה וסת קודם שהתחילה ואח"כ שנתה וראתה בדילוג ג"פ קבעה וסת בדילוג לפי שאף הראשונה בדילוג ראתה אותה שדלגה מוסתה הקבוע לה ור"ח פסק כרב וכ"כ הראב"ד והרמב"ם פסק כשמואל וכ"כ הרמב"ן וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל
ומ"ש ואפי' לשמואל אם היה לה וסת קודם שהתחילה ואח"כ שינתה וראתה בדילוג ג"פ קבעה וסת לדילוג וכו' זה פשוט בטעמו וכן מפורש שם בגמ'
Erre a Gemárára utal:
מֵיתִיבִי: רָאֲתָה יוֹם עֶשְׂרִים וְאֶחָד בְּחֹדֶשׁ זֶה, יוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בְּחֹדֶשׁ זֶה, יוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בְּחֹדֶשׁ זֶה — קָבְעָה לָהּ וֶסֶת. סֵירְגָה לְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה — לֹא קָבְעָה לָהּ וֶסֶת. תְּיוּבְתָּא דִּשְׁמוּאֵל!
אָמַר לָךְ שְׁמוּאֵל: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דִּרְגִילָה לְמִחְזֵי בְּיוֹם עֶשְׂרִים, וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים וְאֶחָד. דַּיְקָא נָמֵי, דְּשַׁבְקֵיהּ לְיוֹם עֶשְׂרִים וְנַקְטֵיהּ לְיוֹם עֶשְׂרִים וְאֶחָד — שְׁמַע מִינַּהּ.
Valóban ez is újdonságnak tekinti, és nem mondja rá, hogy psitá.
Muszáj azt mondanunk, hogy volt hávemine: a 15-15-15 utolsóját eredetileg nem gondoltuk, hogy mindkét irányba számíthatjuk.
Ez persze nem nagyon ideális hávemine, mert csak akkor kellene mindkét irányba számítanunk, ha veszet megállapításához kellene, nem pedig a felhasználásához.
Ezt fűzi tovább Prisá / Drisá (amivel még később Sách vitatkozik).
ואפילו לשמואל אם היה לה וסת קודם שהתחילה כו' צ"ע אי בעינן דיהא דילוג הראשון שוה בערך לדילוגים אחריני ועד"ר נראה דמש"ה דקדק רבינו וכתב ז"ל לפי שאף הראשונה בדילוג ראתה שדלגה מוסתה הקבוע לה דסבירא ליה דוקא אי דלגה מוסת הקבוע לה הוא דמחשב גם יום ראשון למנין הדילוג ואמרינן דמדעקרה וסתה הקבוע לאותו יום באחד ממנה דיש קפידא בגופה לראות כן מאותו יום והלאה בדילוג וק"ל:
ואפילו לשמואל אם היה לה וסת קודם שהתחילה כו' מדברי רבינו משמע אע"ג דלא היה בדילוג השוה בערך שאר הדילוגים אפ"ה עכ"פ שם דיליג עליה ואמרי' ימי החודש בדילוג גורמין כיון שמתחילה שינתה ודילגה עד יום ט"ו ואח"כ לי"ו ואח"כ לי"ז אבל בגמרא ס"פ האשה לא משמע לכאורה הכי דפריך שם לשמואל ז"ל מיתיבי ראתה יום עשרים ואחד לחודש זה יום עשרים ושנים בחודש זה יום עשרים ושלשה בחודש זה קבעה לה וסת ש"מ דקבעה וסת בג' ראיות וראייה ראשונה בכלל אמר לך שמואל הב"ע כגון דרגילה למיחזי ביום עשרים ושינתה ליום כ"א דיקא נמי דשבקינן ליום עשרים ונקט ליום כ"א ש"מ: פי' מדהתחיל התנא ואמר ראתה יום כ"א ול"ק ראתה יום עשרים עכ"ל רש"י ש"מ דגמרא מוקי לה בשינתה ראשונה דילוגה בשוה מעשרים לכ"א דומיא דאינך דילוגים מיהו אינו מוכרח די"ל דהגמרא מכח דיוק הברייתא מוקי לה הכי והברייתא חדא מינייהו נקט ברמיזא דלישנא בקצרה. ומ"ש רבינו שאף הראשונה בדילוג ראתה אותה שדלגה מוסתה הקבוע לה. הא דנקט הקבוע לה לכאורה נראה דדוקא קאמר דכיון דקבעה כבר וסת ודילגה ממנו איכא שם דילוג עליה טפי וכדאיתא בגמרא דף ס"ד ע"א דמה"ט קאמר שם לרב דהו"א א"צ כ"כ דילוגין ע"ש: