Kérdés: ha őszintén szeretnének vásárolni, de nem tudják, hogy mennyibe kerül, bármelyik irányba lehet onáá. Mi a teendő, lehetnek mochél?
Máchloket Ráv uSmuél, Netivot is dolgozik vele.
...
האומר לחבירו ע"מ שאין לך עלי אונאה יש לו עליו אונאה בד"א בסתם שאינו יודע כמה אונאה יש בו כדי שימחול ואצ"ל אם אמר ע"מ שאין בו אונאה שהרי יש בו אבל במפרש אין לו אונאה כיצד מוכר שאמ' ללוקח חפץ זה שאני נותן לך בק"ק יודע אני שאינו שוה אלא מאה ע"מ שאין לך עלי אונאה אני מוכר לך אין לו עליו אונאה וכן לוקח שאמר למוכר חפץ זה שאני לוקח ממך בק' יודע אני ששוה ק"ק ע"מ שאין לך עלי אונאה אני לוקח ממך אין לו עליו אונאה:
§ It was stated that there is a dispute among amora’im. With regard to one who says to another: I will be party to this sale on the condition that you have no claim of exploitation against me, even if you are exploited, Rav says: The exploited party has a claim of exploitation against him, and Shmuel says: He does not have a claim of exploitation against him. The Gemara suggests: Let us say that Rav stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and Shmuel stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
אִיתְּמַר: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה. רַב אָמַר: יֵשׁ לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי מֵאִיר, וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה.
Dávár sebámámon egy másik realm Rabbi Jehuda szerint. De az egész onáá csak mámonra lett kimondva! MSK seér, keszut, oná, ott lehet mechálék lenni. Ez nem biztos, hogy meggyőző, mert ha mondja a Tóra, mondja, akkor mindegy, hogy így vagy úgy.
Akkor hogyan chilukolható belül? (Lehet, hogy az egész ribit így került JD-be?) Mi számít dávár sebámámonnak?
This is as it is taught in a baraita: With regard to one who says to a woman: You are hereby betrothed to me on the condition that you do not have a claim against me for food, clothing, and conjugal rights that a husband is obligated to provide his wife by Torah law, she is betrothed to him and his condition is void; this is the statement of Rabbi Meir, who maintains that a person cannot stipulate a condition that negates obligations by Torah law. And Rabbi Yehuda says: In monetary matters, as opposed to personal obligations, one’s condition is in effect.
דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וּתְנָאוֹ בָּטֵל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן – תְּנָאוֹ קַיָּים.
This is as it is taught in a baraita: With regard to one who says to a woman: You are hereby betrothed to me on the condition that you do not have a claim against me for food, clothing, and conjugal rights that a husband is obligated to provide his wife by Torah law, she is betrothed to him and his condition is void; this is the statement of Rabbi Meir, who maintains that a person cannot stipulate a condition that negates obligations by Torah law. And Rabbi Yehuda says: In monetary matters, as opposed to personal obligations, one’s condition is in effect.
דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וּתְנָאוֹ בָּטֵל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן – תְּנָאוֹ קַיָּים.
...
ע"מ שאין לך עלי אונאה. מבואר בכתובות דף נ"ו בתוס' ד"ה ה"ז מקודשת דדוקא כשאומר שלא יהיה עליו דין אונאה דהיינו שלא יתבע ממנו האונאה יש עליו אונאה והטעם כתב הנ"י כיון דמחילה דעכשיו אין בו ממש דלא ידע דמחל וממילא גם מצד התנאי לאו כלום הוא דהוי מתנ' עמ"ש בתורה (ובדברי הע"ש שהביא הסמ"ע ס"ק ל"ז א"ש ולא קשה מה שהקשה הסמ"ע וכן הקשו בס' מחנה אפרים ובקצה"ח) אבל אם אמר ע"מ שימחול לו אונאה ה"ז תנאי גמור דהיינו אם ימחול לו כשיוודע לו האונאה יהיה המקח קיים ואם לא ימחול לו יהיה המקח בטל ומש"ה אפי' יש בו אונאת שתות שהדין שקנה ומחזיר אונאה והמוכר יכול לבטל המקח מחמת התנאי דהא גם מדין תורה יכול למחול האונאה ואין זה כמתנה עמ"ש בתורה משא"כ כשמתנה ע"מ שלא יהיה לך עלי אונאה שהוא רוצה שיהיה האונאה מחול מעכשיו מחמת התנאי אף שלא ימחול המתאנ' הוי מעמש"ב והטעם שאמרו בש"ס דלא ידע ומחל לאו משום דמחילה לא מהני משום דהוי מחילה בטעות כמ"ש בקצה"ח דהא התוס' שם הקשו גבי כתובה הא לא ידעה אם ימות קודם ובודאי דהאשה יכול' למחול כתובתה לבעלה כשמוחלת בפי' א"ו דהטעם הוא דכשלא ידעה דמחיל אינה מתכוונת למחול וממילא הדין משום התנאי והוי מעמש"ב וכ"כ הרשב"א בתשובות החדשים והרשב"ץ בתשו' הביאם בס' מחנה אפרים וזה דלא כמ"ש בקצה"ח ומ"ש התוס' במכות ג' בד"ה ע"מ שכתבו וז"ל שלא תתבע האונאה אלא תמחול וכו' יש לפרש ג"כ דהיינו שתמחול מעכשיו ועכשיו לא ידע דמחיל ומש"ה יש לו אונאה וחייב להחזיר האונאה בשתות והמקח לא נתבטל וכן משמע מלשון הש"ס רב אמר יש לו עליו דין אונאה ומשמע דין אונאה כדינו ולא כמ"ש הקצה"ח:
A Toszfot ezekkel a helyekkel hasonlítja össze (egyik az amorita, másik a tannaita vitából hoz sztírét):
The Gemara asks: And does Rav actually hold that if one stipulates counter to Torah law, his condition is valid? But it was stated: One who says to another: I am selling this to you on the condition that you have no claim of fraud against me, i.e., though there is a prohibition against fraud by Torah law, the purchaser agrees to forgo his right to register a complaint on this basis. Rav said: He does have the right to a claim of fraud against him, and therefore the seller must reimburse the purchaser, as he cannot abrogate the Torah prohibition “And you shall not wrong one another” (Leviticus 25:17). And Shmuel said: He does not have the right to a claim of fraud against him. It is evident from here that according to Rav, one cannot make a stipulation that contradicts Torah law.
וְסָבַר רַב תְּנָאוֹ קַיָּים? וְהָא אִיתְּמַר: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה, רַב אָמַר: יֵשׁ לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה.
This is as it is taught in the Tosefta (Kiddushin 3:7): In the case of one who says to a woman: You are hereby betrothed to me on the condition that you have no ability to claim from me food, clothing, or conjugal rights, she is betrothed and his stipulation is void; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: With regard to monetary matters, such as food and clothing, his stipulation stands; therefore, if she verbally waives part of the marriage contract, and thereby makes a stipulation about a monetary matter, it should be effective.
דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֵין לִיךְ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה״ הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וּתְנָאוֹ בָּטֵל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן — תְּנָאוֹ קַיָּים!
Nem ez a Toszfot az izgalmas, a jádá paraméterét igyekszik a másik két rokon szugján számonkérni, nem tudom egyelőre, hogy ebből van-e NM.
...
הכא מי ידע דמחיל - ובפ' הכותב (כתובות דף פד. ושם ד"ה וסבר) דפסיק רב אם מתה אינו יורשה ופריך וסבר רב תנאו קיים והאמר רב יש לו עליו אונאה התם נמי לא ידע שתמות אשתו קודם שימות וא"ת בפ' אע"פ (כתובות דף נו. ושם) דפריך טעמא דבכתב הא על פה אינה יכולה למחול לכתובה והא סבר ר' יהודה דבממון תנאו קיים ולישני דכתובה לא ידע דמחלה דאימור היא תמות קודם וי"ל דהתם פריך לשמואל דלא מפליג א"נ פריך לאביי דאמר בסמוך מחוורתא רב דאמר כר"מ א"נ כיון דקלה בעיניו להוציאה ידעה ומחלה:
Ez már igen! Lechá és bo közötti chiluk, máchloket Rási-Toszfot.
Rav Anan says: This matter was explained to me personally by Mar Shmuel. In the case of one who says to another: I will be party to this sale on the condition that you have no claim of exploitation against me, the other party does not have a claim of exploitation against him, as one can waive his rights to compensation for the exploitation that he suffered. But if one said: I will be party to this sale on the condition that it is not subject to the halakhot of exploitation, it is subject to the halakhot of exploitation, as in this case it is directly counter to Torah law.
אָמַר רַב עָנָן: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה״ – אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. ״עַל מְנָת שֶׁאֵין בּוֹ אוֹנָאָה״ – הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ אוֹנָאָה.
...
אין לו עליו אונאה - כדפרישית דמי יימר דעקר:
...
שאין בו אונאה - אם אמר לו בלשון זה אין זה לשון מחילת אונאה אלא לשון תביעת אונאה דע"מ שאין בו אונאה אמר והרי יש בו ומקח טעות נמי הוי ואם רצה לחזור חוזר לגמרי:
...
על מנת שאין כו' - פי' רש"י אני מבטיחך שאין בו אונאה ויש בו אונאה והוי גם מקח טעות וקשה דבפ"ק דמכות (שם) מדמהו לעל מנת שלא תשמטהו שביעית דמשמטתו שביעית והתם לא שייך האי טעמא אלא הוי טעמא שאין לו כח להתנות שלא תחול שביעית על המלוה וי"ל דלא מדמי אלא כי היכי דגבי אונאה יש חילוק בין לשון שאין עליו לשאין בו ה"נ גבי שביעית יש חילוק בין לשון זה ללשון זה ורבינו שמואל מפרש דע"מ שאין בו אונאה משמע על מנת שלא יחול איסור דלא תונו על המקח וע"כ הוא חל והשתא הוי ממש דומיא דשביעית: