A klasszikus talmudi forrás.
אָמַר רַב חִסְדָּא: שׁוֹק בָּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת״, וּכְתִיב: ״תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ וְגַם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ״. אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בָּאִשָּׁה — עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה״. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֵׂעָר בָּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שַׂעֲרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים״.
Kontextusa: Smá mondása.
אָמַר ר׳ יִצְחָק: טֶפַח בָּאִשָּׁה עֶרְוָה. לְמַאי? אִילֵּימָא לְאִסְתַּכּוֹלֵי בַּהּ, וְהָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָמָּה מָנָה הַכָּתוּב תַּכְשִׁיטִין שֶׁבַּחוּץ עִם תַּכְשִׁיטִין שֶׁבִּפְנִים — לוֹמַר לָךְ כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה, כְּאִילּוּ מִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתּוֹרֶף.
A halachában már csak bisát kriát Smá szerepel – amúgy nem?
יש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת ק"ש הגה ואפי' באשתו אבל קול הרגיל בו אינו ערוה [ב"י בשם אוהל מועד והג"מ]:
Az általánosabb tilalom Even HáEzerben. Itt nem szerepel a Smá-megszorítás, de az sem látszik, hogy ez csak ének lenne (a magyarázatokból, forrásokból azért kiderül).
להתרחק מן העריות. ובו ז סעיפים:צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות ואסור לשחוק עמה להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה אפי' אינם עליה שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק אסור להלך אחריה אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו ולא יעבור בפתח אשה זונה אפילו ברחוק ד' אמות והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה והמתכוין לאחד מאלו הדברים מכין אותו מכת מרדות ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין:
A Ros a szigorító rison vélemény.
א"ר יצחק טפח באשה ערוה למאי הלכתא אילימא לאסתכולי בה והאמר רב ששת למה מנה הכתוב תכשיטין שבפנים עם תכשיטין שבחוץ לומר לך כל מי שמסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורפה לא קשיא הא באחרת והא באשתו ולק"ש. ודבר שרגיל להיות מכוסה באשה ודוקא באחרת אבל בעצמה הא אמרי' לעיל האשה יושבת ערומה וקוצה חלתה: ואמר רב חסדא שוק באשה ערוה שנאמר גלי שוק עברי נהרות וכתיב תגל ערותך. אמר שמואל קול באשה ערוה שנאמר כי קולך ערב פירוש לשמוע ולא לענין ק"ש. אמר רב ששת שער באשה ערוה בנשים שדרכן לכסות שערן אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות כנגדן:
A könnyítést a Mordechi hozza Rav Hai Gáon nevében. Remez פ itt:
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37952&st=&pgnum=422&hilite=
Azt is írja, hogy dávár sebikedusá se legyen, egy ilyen általánosítás más vallási funkciókat is érinthet (pl. ima, lejnolás).
Valamint R Manningnál 3. oldalon 12. forrás: https://rabbimanning.com/wp-content/uploads/2016/08/Kol-Isha.pdf
Bét Joszéf hozza a máchloket risonimot Smá ügyében:
וכתב הרא"ש עוד, אמאי דאמרינן: קול באשה ערוה, פירוש לשמוע ולא לעניין קריאת שמע, ולכן השמיט רבינו קול באשה. אבל המרדכי כתב בשם רבינו האיי דכל הני לעניין קריאת שמע, וכן כתוב באוהל מועד דקול זמר אפילו באשתו ערוה, וכן כתב הגהות מיימון בשם רבינו תם. אלא שכתב המרדכי בשם רא"ם: הילכך אסור לומר דבר שבקדושה בשמיעת קול שיר של אשה, ועת לעשות ליהוה הפרו תורתך, הילכך אין אנו נזהרים מללמוד בשמיעת שיר נשים ארמאות, עכ"ל. וה"ר יונה כתב גם כן דקול באשה ערוה – לקריאת שמע הוא. והני מילי בשעה שמנגנת, אבל בשעה שמדברת כדרכה מותר. ואפילו בשעה שמנגנת, אם הוא יכול לכוין ליבו לתפילתו בעניין שאינו שומע אותה ואינו משים לב אליה, מותר, ואין לו להפסיק קריאתו. וכן כשמגולה טפח אינו אסור אלא כשמסתכל בה, אבל בראייה בעלמא מותר, עכ"ל:
Könnyítően értelmezi az Even HáEzerben szigorúnak hangzó szavait (noha pl. popzenére nem alkalmazható, hiszen többnyire nem penujá).
קול ערוה. אבל קול פנויה או קול אשתו מותר אלא בעת תפלה אסור כמ"ש בא"ח ועיין בפרישה מ"ש בשם מהרש"ל ודוק' קול ערוה אסור אבל קול דיבור שלה מותר וא"ל מש"ס קידושין דף ע' דאיתא שם קול ערוה אפילו בשאלת שלומ' אסור תירץ הרשב"א קול דבור מה שהוא משיב על שאלת שלומה גרע טפי ב"ה:
Bét Smuel erre hivatkozott, értelmezi a nehezen érthető megfogalmazást, az említett máchloketben nem látom, hogy állást foglalna (talán inkább kicsit könnyítve).
ואסור לשמוע קול ערוה ז"ל מור"ש לאפוקי קול אשתו שמותרת לו וה"ה פנויה אבל קול באשה ערוה שאמרו שאסור להתפלל כנגדה ע"א הוא וקאי על כל הנשים שבעולם ודוק וי"מ דה"ק דאסור לשמוע כל קול של אשה שהוא ערוה וקאמר קול לאפוקי דיבורם של נשים דמותר לשמוע שאינו מעורר התאוה אבל יותר נראה דברי מ"ו ז"ל דלמה יהיה אסור לשמוע קול של אשתו שלא בשעת תפלה (והמתכוין לאחד מהדברים כו' קאי אכל מ"ש רבינו מריש הסימן ועד כאן כ"פ):