A klasszikus talmudi forrás.
Along these lines, Rav Ḥisda said: Even a woman’s exposed leg is considered nakedness, as it is stated: “Uncover the leg and pass through the rivers” (Isaiah 47:2), and it is written in the following verse: “Your nakedness shall be revealed and your shame shall be seen” (Isaiah 47:3). Shmuel further stated: A woman’s singing voice is considered nakedness, which he derives from the praise accorded a woman’s voice, as it is stated: “Sweet is your voice and your countenance is alluring” (Song of Songs 2:14). Similarly, Rav Sheshet stated: Even a woman’s hair is considered nakedness, for it too is praised, as it is written: “Your hair is like a flock of goats, trailing down from Mount Gilead” (Song of Songs 4:1).
אָמַר רַב חִסְדָּא: שׁוֹק בָּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת״, וּכְתִיב: ״תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ וְגַם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ״. אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בָּאִשָּׁה — עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה״. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֵׂעָר בָּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שַׂעֲרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים״.
Kontextusa: Smá mondása.
Rabbi Yitzḥak stated: An exposed handbreadth in a woman constitutes nakedness. The Gemara asks: Regarding whichhalakha was this said? If you say that it comes to prohibit looking at an exposed handbreadth in her, didn’t Rav Sheshet say: Why did the verse enumerate “anklets and bracelets, rings, earrings and girdles” (Numbers 31:50), jewelry that is worn externally, over her clothing, e.g., bracelets, together with jewelry worn internally, beneath her clothing, near her nakedness, e.g., girdles? This was to tell you: Anyone who gazes upon a woman’s little finger is considered as if he gazed upon her naked genitals, for if his intentions are impure, it makes no difference where he looks or how much is exposed; even less than a handbreadth.
אָמַר ר׳ יִצְחָק: טֶפַח בָּאִשָּׁה עֶרְוָה. לְמַאי? אִילֵּימָא לְאִסְתַּכּוֹלֵי בַּהּ, וְהָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָמָּה מָנָה הַכָּתוּב תַּכְשִׁיטִין שֶׁבַּחוּץ עִם תַּכְשִׁיטִין שֶׁבִּפְנִים — לוֹמַר לָךְ כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה, כְּאִילּוּ מִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתּוֹרֶף.
A halachában már csak bisát kriát Smá szerepel – amúgy nem?
One should be careful from hearing a woman's singing voice at the time of the Recitation of the Sh'ma. Rem"a: And even with his wife. But a voice that one is familiar with is not [considered] nakedness. (Beit Yosef in the name of Ohel Moed and Hagahot Maimoni)
יש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת ק"ש הגה ואפי' באשתו אבל קול הרגיל בו אינו ערוה [ב"י בשם אוהל מועד והג"מ]:
Az általánosabb tilalom Even HáEzerben. Itt nem szerepel a Smá-megszorítás, de az sem látszik, hogy ez csak ének lenne (a magyarázatokból, forrásokból azért kiderül).
A person must stay very far from women. He is forbidden to signal with his hands or his feet, or to hint with his eyes, to one of the arayos. He is forbidden to be playful with her, to be frivolous in front of her, or to look upon her beauty. Even to smell the perfume upon her is forbidden. He is forbidden to gaze at women doing laundry. He is forbidden to gaze at the colorful garments of a woman whom he recognizes, even if she is not wearing them, lest he come to have [forbidden] thoughts about her. If one encounters a woman in the marketplace, he is forbidden to walk behind her, but rather [must] run so that she is beside or behind him. One may not pass by the door of a promiscuous woman [or: a prostitute], even four cubits [around 6–8 ft or 2–2.5 m] distant. If one gazes even at the little finger of a woman with the intent to have pleasure from it, it is as though he gazed at her shameful place. It is forbidden to listen to the voice of an erva or to look at her hair. If one intentionally does one of these things, we give him lashes of rebellion. These things are also forbidden in the case of ordinary Biblical prohibitions.
להתרחק מן העריות. ובו ז סעיפים:צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות ואסור לשחוק עמה להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה אפי' אינם עליה שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק אסור להלך אחריה אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו ולא יעבור בפתח אשה זונה אפילו ברחוק ד' אמות והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה והמתכוין לאחד מאלו הדברים מכין אותו מכת מרדות ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין:
A Ros a szigorító rison vélemény.
...
א"ר יצחק טפח באשה ערוה למאי הלכתא אילימא לאסתכולי בה והאמר רב ששת למה מנה הכתוב תכשיטין שבפנים עם תכשיטין שבחוץ לומר לך כל מי שמסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורפה לא קשיא הא באחרת והא באשתו ולק"ש. ודבר שרגיל להיות מכוסה באשה ודוקא באחרת אבל בעצמה הא אמרי' לעיל האשה יושבת ערומה וקוצה חלתה: ואמר רב חסדא שוק באשה ערוה שנאמר גלי שוק עברי נהרות וכתיב תגל ערותך. אמר שמואל קול באשה ערוה שנאמר כי קולך ערב פירוש לשמוע ולא לענין ק"ש. אמר רב ששת שער באשה ערוה בנשים שדרכן לכסות שערן אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות כנגדן:
A könnyítést a Mordechi hozza Rav Hai Gáon nevében. Remez פ itt:
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37952&st=&pgnum=422&hilite=
Azt is írja, hogy dávár sebikedusá se legyen, egy ilyen általánosítás más vallási funkciókat is érinthet (pl. ima, lejnolás).
Valamint R Manningnál 3. oldalon 12. forrás: https://rabbimanning.com/wp-content/uploads/2016/08/Kol-Isha.pdf
Bét Joszéf hozza a máchloket risonimot Smá ügyében:
...
וכתב הרא"ש עוד, אמאי דאמרינן: קול באשה ערוה, פירוש לשמוע ולא לעניין קריאת שמע, ולכן השמיט רבינו קול באשה. אבל המרדכי כתב בשם רבינו האיי דכל הני לעניין קריאת שמע, וכן כתוב באוהל מועד דקול זמר אפילו באשתו ערוה, וכן כתב הגהות מיימון בשם רבינו תם. אלא שכתב המרדכי בשם רא"ם: הילכך אסור לומר דבר שבקדושה בשמיעת קול שיר של אשה, ועת לעשות ליהוה הפרו תורתך, הילכך אין אנו נזהרים מללמוד בשמיעת שיר נשים ארמאות, עכ"ל. וה"ר יונה כתב גם כן דקול באשה ערוה – לקריאת שמע הוא. והני מילי בשעה שמנגנת, אבל בשעה שמדברת כדרכה מותר. ואפילו בשעה שמנגנת, אם הוא יכול לכוין ליבו לתפילתו בעניין שאינו שומע אותה ואינו משים לב אליה, מותר, ואין לו להפסיק קריאתו. וכן כשמגולה טפח אינו אסור אלא כשמסתכל בה, אבל בראייה בעלמא מותר, עכ"ל:
Könnyítően értelmezi az Even HáEzerben szigorúnak hangzó szavait (noha pl. popzenére nem alkalmazható, hiszen többnyire nem penujá).
...
קול ערוה. אבל קול פנויה או קול אשתו מותר אלא בעת תפלה אסור כמ"ש בא"ח ועיין בפרישה מ"ש בשם מהרש"ל ודוק' קול ערוה אסור אבל קול דיבור שלה מותר וא"ל מש"ס קידושין דף ע' דאיתא שם קול ערוה אפילו בשאלת שלומ' אסור תירץ הרשב"א קול דבור מה שהוא משיב על שאלת שלומה גרע טפי ב"ה:
Bét Smuel erre hivatkozott, értelmezi a nehezen érthető megfogalmazást, az említett máchloketben nem látom, hogy állást foglalna (talán inkább kicsit könnyítve).
...
ואסור לשמוע קול ערוה ז"ל מור"ש לאפוקי קול אשתו שמותרת לו וה"ה פנויה אבל קול באשה ערוה שאמרו שאסור להתפלל כנגדה ע"א הוא וקאי על כל הנשים שבעולם ודוק וי"מ דה"ק דאסור לשמוע כל קול של אשה שהוא ערוה וקאמר קול לאפוקי דיבורם של נשים דמותר לשמוע שאינו מעורר התאוה אבל יותר נראה דברי מ"ו ז"ל דלמה יהיה אסור לשמוע קול של אשתו שלא בשעת תפלה (והמתכוין לאחד מהדברים כו' קאי אכל מ"ש רבינו מריש הסימן ועד כאן כ"פ):