Nidá / 30. nap

ודע שלשון הטור והש"ע בסעי' ו' כן הוא ראתה ג' פעמים באחד בשבת או ביהוה בשבת או באחד בניסן ובאחד באייר ובאחד בסיון קבעה לה וסת וכו' ובאחד בחדש אע"פ שאחד מלא וכו' עכ"ל והנה ניסן וסיון ר"ח יום אחד דהחדשים שלפניהם הם חסרים ואייר שני ימים ר"ח דניסן הוא מלא ומלשונם משמע להדיא שראתה ביום השני של ר"ח אייר דיום זה מקרי אחד באייר אבל אם ראתה ביום ראשון של ר"ח אינו נקבע וסת לכל ר"ח דהוא אינו אחד באייר אלא שלשים של ניסן ולפ"ז כשראתה ערב ראש חודש ניסן ויום ראשון דר"ח אייר וער"ח סיון נקבע לה וסת לכל ערב ראש חודש דיום הראשון מר"ח אייר הרי הוא יום אחרון דניסן כמו ערב ראש חודש ניסן שהוא אחרון דאדר וכן ערב ראש חודש סיון הוא אחרון דאייר ולפ"ז תקבע לה וסת בכל ערב ראש חודש בחסר אבל במלא הוי וסתה יום א' דר"ח וכל כי האי ה"ל לפרש ועוד דלפ"ז אין הימים שוים לא במספרם ולא בשמותם לפיכך נ"ל דשיגרא דלישנא נקטי וכוונתם דכל יום שנושא עליו שם ר"ח הוי קביעות לראשי חדשים [וכ"מ מש"ך סקי"ג ע"ש ודו"ק] ועמ"ש בסעי' כ"ח:

כשם שקובעת וסת בהפלגה מימים שוים ושאינם שוים כך קובעת בימי החדש ובימי השבוע שוים ושאינם שוים כיצד ראתה ג"פ באחד בשבת או ביהוה בשבת או באחד בניסן ובאחד באייר ובאחד בסיון או ביהוה בניסן וביהוה באייר וביהוה בסיון קבעה לה וסת באחד בשבת או ביהוה בו ובאחד בחודש או ביהוה בו אף על פי שאחד מלא ואחד חסר אין מדקדקין בכך:

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא: אֶלָּא הָא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ, וְאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ — הֵיכִי דָּמֵי?

לָאו כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא, וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וְהַשְׁתָּא חֲזַאי בְּחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וּבְרֵישׁ יַרְחָא לָא חֲזַאי,

אֲמַר לֵיהּ: לָא, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, וְעֶשְׂרִין וְחַמְשָׁה בְּיַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, דְּאָמְרִינַן דָּמֵי יַתִּירִי הוּא דְּאִתּוֹסַפוּ בַּהּ.