Your table should be set from the daytime, in order to eat right away when it becomes dark; And even if he is in the Bet Midrash, he should leave because it is a commandment to hurry and eat (at the seder) for the children who may fall asleep, but a person should not recite Kiddush until it gets dark.
דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו טז סעיפים:יהיה שלחנו ערוך מבעוד יום כדי לאכול מיד כשתחשך ואף אם הוא בבית המדרש יקום מפני שמצוה למהר ולאכול בשביל התינוקו' שלא ישנו אבל לא יאמר קידוש עד שתחשך:
...
אף על גב דבשבת ויום טוב מוסיפים מחול על הקודש, ויכול לקדש ולאכול מבעוד יום, מכל מקום בליל פסח אינו כן, דכתיב: "ואכלו את הבשר בלילה הזה" – דבעינן לילה ממש. ואיתקש מצה לפסח (טור), דכתיב: "על מצות ומרורים יאכלוהו". וזהו ששנינו במשנה ד"ערבי פסחים", שלא יאכל עד שתחשך. כלומר: דלא ככל ערב שבת וערב יום טוב (תוספות שם). וכך שנינו בתוספתא, דפסח ומצה ומרור – מצותן משתחשך. ולכן גם כוס של קידוש, שהוא אחד מארבע כוסות, וגם אכילת שאר ירקות, ושארי שינוים שעושין כדי שישאלו התנוקות, וכל שכן אמירת ההגדה, דבעינן דליהוי בשעת זמן אכילת מצה ומרור (בית יוסף בשם תרומת הדשן). ועוד: שהרי הקידוש הוא בשביל אכילת מצה ככל קידוש במקום סעודה, וכיון שאכילת מצה בלילה – גם הקידוש צריך להיות בלילה (ט"ז סעיף קטן א).
On the eve of Pesah close to minhah one may not eat until nightfall. Even the poorest person in Israel must not eat [on the night of Pesah] until he reclines. And they should give him not less than four cups [of wine], and even from the charity plate.
עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה, לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב. וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן, וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי:
...
עד שתחשך - מקשי' אמאי איצטריך עד שתחשך פשיטא ועוד דבגמרא גבי שבתות וימים טובים לא קתני ליה ואומר הר"י מקורבי"ל דגבי מצה דווקא בעינן עד שתחשך כדתניא בתוספתא הפסח ומצה ומרור מצותן משתחשך וטעמא משום דכתיב (שמות י״ב:ח׳) ואכלו את הבשר בלילה הזה ומצה ומרור איתקשו לפסח אבל סעודת שבת וימים טובים מצי אכיל להו מבעוד יום כדאמר בפרק תפלת השחר (ברכות דף כז:) מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קידוש היום מבעוד יום ואומר מהר' יחיאל דכי פריך בגמרא מאי איריא ערבי פסחים כו' לא מצי לשנויי דנקט ערבי פסחים משום דבעי למיתני עד שתחשך דכבר אשמעינן באיזהו מקומן (זבחים ד' נו:) דקתני הפסח אינו נאכל אלא בלילה והכא אגב אורחיה תנייה בקוצר ורבינו יהודה תירץ אפילו אי בעינן גבי שבתות וימים טובים עד שתחשך הכא איצטריך למיתני דאתא לאשמועינן דאע"ג דשחיטת פסחים מבעוד יום אינו נאכל מבעוד יום כשאר קדשים וכן יש בירושלמי בריש פירקין תני ערב שבת מן המנחה ולמעלה לא יטעום כלום עד שתחשך:
The [bitter] lettuce and the matzah and the Passover offering are obligated on the first night of the [Passover] Festival, and on the remaining nights [partaking of them] is optional. Rabbi Shimon says, it is an obligation for men but optional for women. Hillel the Elder would wrap all three of them together and eat them. From what time are they eaten? They are eaten once it gets dark. [If] he did not eat them once it got dark, he may eat them [at any time during] the whole night. [If] he did not eat them [at any time during] the whole night, he cannot eat them from then on. The [bitter] lettuce and the matzah and the Passover offering -- one does not prevent fulfillment [of the obligation] of the other.
החזרת והמצה והפסח לילי יו"ט [הראשון חובה ושאר ימים] רשות ר"ש אומר לאנשים חובה לנשים רשות הלל הזקן היה [כרכן] שלשתן זה בזה ואוכלן מאימתי אוכלן משתחשך לא אכלן משתחשך אוכלן כל הלילה לא אכלן כל הלילה לא יאכלם מעתה החזרת והמצה והפסח אין מעכבין זה את זה.
The first-born animal, tithe and the pesah are sacrifices of lesser sanctity. They are slaughtered in any part of the Temple court, and their blood requires one sprinkling, provided that he applies it against the base [of the altar]. They differ in the [rules governing] their eating: The first-born animal is eaten by priests [only], the tithe is eaten by anyone and they can be eaten in any part of the city, prepared in any manner, during two days and one night. The pesah can be eaten only at night, only until midnight, and it can be eaten only by those registered for it, and it can be eaten only when roasted.
הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אַחַת, וּבִלְבָד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן, הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, וְהַמַּעֲשֵׂר לְכָל אָדָם, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר, לְכָל אָדָם, בְּכָל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַפֶּסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּיְלָה, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָו, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי:
§ The mishna teaches: The Paschal offering is eaten only at night and it is eaten only until midnight. The Gemara asks: Who is the tanna who taught this mishna? Rav Yosef said that it is Rabbi Elazar ben Azarya. As it is taught in a baraita: The verse states: “And they shall eat of the flesh on that night” (Exodus 12:8). Rabbi Elazar ben Azarya says: It is stated here: “On that night,” without stating when the night ends. And it is stated there, with regard to the plague that afflicted the firstborn Egyptians: “And I will pass through the land of Egypt on that night and I will strike every firstborn in the land of Egypt” (Exodus 12:12). With regard to the death of the firstborns the Torah states: “So said the Lord: At about midnight, I will go out into the midst of Egypt and every firstborn in Egypt shall die” (Exodus 11:4–5).
הַפֶּסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר [בֶּן עֲזַרְיָה] אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״בַּלַּיְלָה [הַזֶּה]״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה״;
https://psak.yctorah.org/starting-seder-earlier/
https://yctorah.org/wp-content/uploads/2025/04/Starting-the-Seder-Early-Halakhic-Discussion.pdf