Lo táchmod — Source Sheets

Exodus 20:14שמות כ׳:י״ד

You shall not covet your neighbor’s house: you shall not covet your neighbor’s wife, or male or female slave, or ox or ass, or anything that is your neighbor’s.

לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {ס} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {פ}

Gray Matter IV, Sports, Nezek Done while Playing Sports 27גריי מאטר ד, ספורט, נזק במהלך משחק ספורט כ״ז

In 2010, two Torah Academy of Bergen County students requested that I adjudicate a dispute related to the issues discussed above. Young man number one was playing basketball by himself when his friend, young man number two arrived and asked if he could join him in a competitive game of basketball. Young man number one replied that he did not want to engage in a game of basketball since he was wearing brand new eyeglasses and he did not want them to break. Young man number two then pressured his friend to join him in a competitive game and youngster number one reluctantly acquiesced. However, young man number one stipulated before the game began that to avoid breaking his new eyeglasses they would play “not aggressively”.

...

Gray Matter IV, Sports, Nezek Done while Playing Sports 45גריי מאטר ד, ספורט, נזק במהלך משחק ספורט מ״ה

The prohibition of lo tachmod (Shemot 20:14) forbids one to pressure another to sell or give him an item the former desires (Shulchan Aruch C.M. 359:10). While young man number probably did not covet a specific item, the prohibition of lo tachmod nonetheless teaches that it is wrong to pressure someone to do something he does not wish to do. Indeed, the Shulchan Aruch (E H. 154:21) does not permit pressuring a husband to give his wife a get unless the husband’s improper behavior justifies such pressure (see Gray Matter 1:19 for further discussion of this issue).

...

Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 359:10שולחן ערוך, חושן משפט שנ״ט:י׳

...

כל החומד עבדו או אמתו או ביתו או כליו של חבירו או כל דבר שאיפשר שיקנהו ממנו והכביד עליו רעים והפציר בו עד שלקחו ממנו הרי זה עובר בלא תחמוד כל המתאוה ביתו או אשתו וכליו של חבירו וכל כיוצא בזה כיון שחשב בלבו איך יקנה דבר זה ונפתה בלבו בדבר עבר בלא תעשה של לא תתאוה ואין תאוה אלא בלב בלבד:

Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:9משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:ט׳

Anyone who covets a servant, a maidservant, a house or utensils that belong to a colleague, or any other article that he can purchase from him and pressures him with friends and requests until he agrees to sell it to him, violates a negative commandment,even though he pays much money for it, as Exodus 20:14 states: "Do not covet."
The violation of this commandment is not punished by lashes, because it does not involve a deed. One does not violate this commandment until one actually takes the article he covets, as reflected by Deuteronomy 7:25: "Do not covet the gold and silver on these statues and take it for yourself." Implied is that the Hebrew tachmod refers to coveting accompanied by a deed.

כָּל הַחוֹמֵד עַבְדּוֹ אוֹ אֲמָתוֹ אוֹ בֵּיתוֹ וְכֵלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּקְנֵהוּ מִמֶּנּוּ וְהִכְבִּיר עָלָיו בְּרֵעִים וְהִפְצִיר בּוֹ עַד שֶׁלְּקָחוֹ מִמֶּנּוּ אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ דָּמִים רַבִּים הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ יד)(דברים ה יח) "לֹא תַחְמֹד". וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וְאֵינוֹ עוֹבֵר בְּלָאו זֶה עַד שֶׁיִּקַּח הַחֵפֶץ שֶׁחָמַד. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז כה) "לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ". חִמּוּד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה:

Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:10משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:י׳

Anyone who desires a home, a wife, utensils, or anything else belonging to a colleague that he can acquire from him, violates a negative commandment at the time he thinks in his heart, "How is it possible to acquire this from him?" and his heart is aroused by the matter, as Deuteronomy 5:18 states: "Do not desire...." Desire refers to feelings in the heart alone.

כָּל הַמִּתְאַוֶּה בֵּיתוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ וְכֵלָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִקְנוֹתָן מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ הֵיאַךְ יִקְנֶה דָּבָר זֶה וְנִפְתָּה בְּלִבּוֹ בַּדָּבָר עָבַר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה יח) "לֹא תִתְאַוֶּה" וְאֵין תַּאֲוָה אֶלָּא בַּלֵּב בִּלְבַד:

Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:9:1השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:ט׳:א׳

...

דמים רבים כו' לא תחמוד. א"א ולא אמר רוצה אני עכ"ל:

Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:9:1מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה א׳:ט׳:א׳

...

כל החומד וכו'. זה מבואר במכילתא ואמרינן פ״ק דמציעא (דף יהוה:) מורה ואמר דמי קא יהיבנא ואמר והא קעבר בלאו דלא תחמוד אלמא שהקונה בדמים כל זמן שלא היה בדעת המוכר למכור וזה לקחו שהפציר בו כמ״ש הרב עבר משום לא תחמוד. וכתב עליו הר״א ז״ל ולא אמר רוצה אני, דעת הרב ז״ל מפני שאם אמר רוצה אני מקחו קיים ולא גרע מתליוהו וזבין דאסיקנא פרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף מ"ח) דזביניה זביני וכדאיתא פרק י' מהלכות מכירה וכיון שכן אין בו לאו. ולא כן דעת הרב ז״ל אלא מקחו קיים אע״פ שעבר ואע״ג דאמר רבא בתמורה (דף ד':) כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני מידי והאי דלקי דעבר אהורמנא דמלכא הרי הוא כעין גוזל צמר ועשה ממנו בגד שאינו משלם אלא כשעת הגזלה וקנה הדבר בשינוי כדאיתא התם אף כאן קנה בדמים:

Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 359:8ערוך השולחן, חושן משפט שנ״ט:ח׳

...

כתיב לא תחמוד ולא תתאוה ואין הכוונה על תאות הלב בלבד בלא מעשה וילפינן מדכתיב בפ' עקב לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך דאיסורא דלא תחמוד הוא דוקא כשיעשה מעשה [מכילתא] ואע"פ שממדת חסידות שלא לחמוד כלל אפילו בלב מה שיש לחבירו מ"מ בלאו דלא תחמוד אינו עובר רק בעושה מעשה ולאו דלא תתאוה אע"ג דתאוה היא בלב מ"מ אינו עובר בתאות לבו בלבד אא"כ מחשב בלבו איך להשיגה מחבירו וכיון שגומר דבר זה בלבו עובר על לא תתאוה וראיה דתאוה אינה בלב בלבד שהרי במתאוננים כשהתאוו בשר קראם התורה העם המתאוים והם הרי השתדלו להמציא תאותם וכן הוא הלאו דלא תתאוה:

Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 359:10ערוך השולחן, חושן משפט שנ״ט:י׳

...

וזה שכתב כל דבר שאפשר שיקנהו ממנו נ"ל שכיוון למה שדרשו במכילתא לא תחמוד כלל בית שדה ועבד ואמה ושור וחמור פרט וכל אשר לרעך חזר וכלל והוי כלל ופרט וכלל מה הפרט דבר שהוא קונה ומקנה אף הכלל דבר שהוא קונה ומקנה עכ"ל וביאור הדבר נראה שאם ראובן למד איזה חכמה ואיזה מלאכה ושמעון חמד בלבו חכמה זו או מלאכה זו והשתדל והרבה רעים על ראובן עד שלמדו והייתי אומר שגם זה הוא בכללא דלא תחמוד לזה מיעטה התורה דוקא דבר שהוא בקנין שכשהיא אצל ראובן איננו אצל שמעון לאפוקי חכמה ומלאכה אינם בקנינים [עסמ"ע סקי"ח ונס בטור הגירסא כן]:

Arukh HaShulchan, Choshen Mishpat 359:11ערוך השולחן, חושן משפט שנ״ט:י״א

...

עוד דרשו במכילתא שם מה הפרט מפורש בדבר שאינו בא ברשותך אלא ברצון הבעלים אף כל דבר שא"א לבא ברשותך אלא ברצון הבעלים יצא שאתה חומד בתו לבנך או בנו לבתך [כצ"ל] וביאור זה נראה דזהו ודאי כשאדם מתאוה לישא אשה פנויה בחופה וקדושין דמותר שהרי אינה אשת רעך אבל להסית אבי הבת שיקדש בתו לבנו או להסיתו שיצוה את בנו לקדש את בתו הייתי אומר שזהו בכלל וכל אשר לרעך דהבנים והבנות הם של אביהם וגם ישנן בקנינים דהאשה היא קנין בעלה לזה מיעטה התורה מפני שזה א"צ דעת בעלים שהרי אם בנו יהיה רצונו לקדשה ברצונה א"צ דעת האב וכן אם בתו תתרצה לקבל קדושין א"צ דעת אביה ואף בבתו קטנה שהיא ברשות האב מ"מ כשתתגדל אינה עוד ברשותו ואינו דומה לקרקעות ומטלטלין שלעולם הם ברשות הבעלים [ע' ערכין כח.]:

Bava Metzia 5b:17בבא מציעא ה׳ ב:י״ז

The Gemara asks: But if one who is suspected of financial dishonesty cannot be administered an oath, that which Rav Huna says with regard to the halakhot of bailees is difficult, as Rav Huna says that if a bailee did not return the deposit, claiming that it was lost or stolen, and says that he is prepared to pay for it, the judges nevertheless administer an oath to him that the item is not in his possession. Let us say that since he is suspected of financial dishonesty, he is suspect with regard to taking an oath as well.

אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא, מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ, נֵימָא מִיגּוֹ דַּחֲשִׁיד אַמָּמוֹנָא חֲשִׁיד אַשְּׁבוּעָתָא!

Bava Metzia 5b:19בבא מציעא ה׳ ב:י״ט

Rav Aḥa of Difti said to Ravina: But by paying for the deposit instead of returning it, doesn’t the bailee violate the prohibition of: “You shall not covet your neighbor’s wife, nor his slave, nor his maidservant, nor his ox, nor his donkey, nor anything that is your neighbor’s” (Exodus 20:14)? One transgresses this prohibition by taking an item from another by force or deceit, even if one pays for it.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: וְהָא קָא עָבַר עַל לָאו דְּ״לֹא תַּחְמֹד״?

Deuteronomy 5:18דברים ה׳:י״ח

You [men] shall not covet your neighbor’s wife. Likewise, none of you shall crave your neighbor’s house, or field, or male or female slave, or ox, or ass, or anything that is your neighbor’s.

וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {ס} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {ס}

Orchot Tzadikim 14:19אורחות צדיקים י״ד:י״ט

The Holy One, Blessed be He, said : "Be jealous for My sake, were it not for envy, the world would not stand. A man would not plant a vineyard, marry a wife or build a house (Shoher Tob 37a). For all of these matters come about because one man envies his companion. If he builds a house, then another person will have it in mind to do likewise, and thus it is concerning a wife. And since the perpetuation of the world depends upon envy, let him dedicate all these envious qualities to God. If he builds a house let him build in it room for the study of Torah, a gathering place for the wise, a place where guests are welcomed, and a place where he does kindness to men. And thus did they say (Shohar Tov ibid). Had not Abraham been jealous he would have not acquired both worlds. And how was he envious? He asked Melchizedek, "How did you emerge from the Ark?" And Melchizedek answered, "Because of the charity that we did there," Abraham said to him, "What kind of charity could you do in the Ark; — were there any poor people there? There was no one there except Noah and his sons, so to whom were you doing charity?" Melchizedek answered him : "With the animals, with the beasts and with the fowl. We did not sleep but were constantly giving food to all these living creatures all night long." At that moment Abraham said, "If these people had not done charity with the animals, beasts and fowl, they would not have emerged from the Ark, but because they did justice with them, they did emerge safely, then I who will do justice with all the children of man who are in the image of the Holy One, Blessed be He, will not this be all the more favorable in God's eyes?" At that moment "And he planted a tamarisk (eshel) in Beersheba" (Gen. 21:33). (The sages take each letter of the Hebrew word Eshel and they say that the word Eshel means a place where strangers can eat, drink and lodge.) In this manner, a man ought to, indeed, increase his zeal.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: קַנֵּא לִי! שֶׁאִלּוּלֵי הַקִּנְאָה – אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם. לְפִי שֶׁאֵין אָדָם נוֹטֵעַ כֶּרֶם, וְאֵין אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה, וְאֵין אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת: כִּי כָּל אֵלּוּ הָעִנְיָנִים בָּאִים מֵחֲמַת שֶׁאָדָם מְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ. אִם יִבְנֶה בַּיִת – גַּם אַחֵר יָשִׂים דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְכֵן לְעִנְיַן אִשָּׁה, כָּל אֶחָד מְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ. וְכֵיוָן שֶׁקִּיּוּם הָעוֹלָם תָּלוּי בַּקִּנְאָה, יָשִׂים כָּל הַקְּנָאוֹת לְשֵׁם שָׁמַיִם: אִם יִבְנֶה בַּיִת – יִבְנֶה בּוֹ חֶדֶר לִלְמֹד בּוֹ תּוֹרָה, וְשֶׁיְּהֵא בֵּיתוֹ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וּלְהַכְנִיס בּוֹ אוֹרְחִים (אבות א ד-ה), וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ חֶסֶד לִבְנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שוחר טוב שם): אִלּוּלֵי שֶׁקִּנֵּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, לֹא הָיָה קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְאֵימָתַי קִנֵּא? כְּשֶׁאָמַר לְמַלְכִּי צֶדֶק: כֵּיצַד יְצָאתֶם מִן הַתֵּבָה? אָמַר לוֹ: בַּצְּדָקָה שֶׁהָיִינוּ עוֹשִׂים שָׁם. אָמַר לוֹ: וְכִי מָה צְדָקָה הָיָה לָכֶם לַעֲשׂוֹת בַּתֵּבָה, וְכִי עֲנִיִּים הָיוּ שָׁם? וַהֲלֹא לֹא הָיוּ שָׁם אֶלָּא נֹחַ וּבָנָיו, וְעִם מִי הֱיִיתֶם עוֹשִׂים צְדָקָה? אָמַר לוֹ: עִם בְּהֵמוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת. לֹא הָיִינוּ יְשֵׁנִים, אֶלָּא הָיִינוּ נוֹתְנִים לִפְנֵי זֶה וְלִפְנֵי זֶה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וְאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אַבְרָהָם: וּמָה אֵלּוּ, אִלּוּלֵי צְדָקָה שֶׁעָשׂוּ עִם בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף – לֹא הָיוּ יוֹצְאִים מִן הַתֵּבָה. וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ צְדָקָה – יָצְאוּ. אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה צְדָקָה עִם בְּנֵי אָדָם, שֶׁהֵם בְּצַלְמוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אוֹתָהּ שָׁעָה ״וַיִּטַּע אֶשֶׁל״ (בראשית כא לג), רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, לְוָיָה. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה יַרְבֶּה אָדָם קִנְאָה.