Take also your flocks and your herds, as you said, and begone! And may you bring a blessing upon me also!”
גַּם־צֹאנְכֶ֨ם גַּם־בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם־אֹתִֽי׃
וברכתם גם אתי AND BLESS ME ALSO — Pray on my behalf that I should not die because I am a firstborn (cf. Targum Jonathan on Exodus 12:32 and Mekhilta).
וברכתם גם אתי. הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁלֹּא אָמוּת, שֶׁאֲנִי בְּכוֹר:
AND BLESS ME ALSO. The purport of it is that “when you will sacrifice to the Eternal your G-d as you have said, and you will pray for yourselves that He should not strike you with pestilence or sword, remember me also in your prayers together with yourselves.”
Now Rashi commented: “Pray on my behalf that I should not die, for I am a firstborn.” The plain meaning thereof is that they should bless him and his kingdom, for included within the blessing to a king is the state of peace of the whole kingdom. And in the Mechilta we read: “And bless me also. Pray on my behalf that the punishment may desist from me,” meaning that he should no longer be punished on their account.
וְטַעַם וּבֵרַכְתֶּם גַּם אוֹתִי כַּאֲשֶׁר תִּזְבְּחוּ לַיהוה אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וְתִתְפַּלְּלוּ עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם שֶׁלֹּא יִפְגַּע אֶתְכֶם בַּדֶּבֶר אוֹ בֶּחָרֶב, תַּזְכִּירוּ גַּם אוֹתִי עִמָּכֶם. וְאָמַר רַשִׁ"י, הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁלֹּא אָמוּת שֶׁאֲנִי בְּכוֹר. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹתוֹ וְאֶת מַמְלַכְתּוֹ, כִּי בִּכְלַל בִּרְכַּת הַמֶּלֶךְ שְׁלוֹם כָּל הַמַּלְכוּת. וּבַמְּכִילְתָּא (כאן), הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁתִּכְלֶה מִמֶּנִּי הַפּוּרְעָנוּת, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ עוֹד בַּעֲבוּרָם:
...
וברכתם גם אותי. י"א שהלשון מהופך והראוי גם תברכו אותי, וא"צ לזה, ופירושו כמ"ש הרמב"ן כאשר תזבחו להשם אשר אמרתם ותתפללו על נפשותיכם תזכירו גם אותי עמכם לברכני ואת ממלכתי, כי בכלל ברכת המלך שלום כל המלכות. לפירושו היה לו לומר דבר זה אחר אומרו לכו עבדו את יהוה. והראב"ע פירש כי מלת גם מתחבר עם צאנכם ובקרכם קחו, וטעם וברכתם גם אותי שנתתי לכם זבחים ועולות, ואין זה מבואר במקרא, ולדעתי אין וברכתם שיתפללו בעדו, רק הוא הודעה להם שביציאתם תגיע לו ברכה וטובה גדולה, כי כבר סבל צרות רבות ורעות מסבת החזיקו אותם עד הנה, ואם יצאו עתה לחירותם גם הוא יצא לחירות מכל העונשים אשר סביב שתו עליו לסבתם, ואין לך ברכה גדולה מזו להיותו מעתה בלי דאגה ופחד פן יתחדשו עליו עוד גזירות מכות ועונשים וכמו שאתם תשאו ברכה ביציאה זו להיותכם נפטרים מעול השיעבוד, ככה תשיגו גם לי ברכה להיותי נפטר מעול צרות העונשים האלה:
...
וברכתם גם אותי. היינו שנתן להם זבחים ועולות להתפלל עליו כדבר משה. והרמב״ן כ׳ כי לא עשה משה כן. באשר יהוה חפץ דכאו לא לכפר עליו רק להענישו ולנער אותו ואת כל חילו בים. ולא נראה שיגנוב משה דעתו אלא ודאי התפללו עליו בשעה שהגיעו לעבוד את יהוה שהיה בהגיעם להר סיני אחר קריעת י״ס. וידוע דפרעה עצמו ניצל. ועליו התפללו וברכוהו על ימים יוצרו. ואם נימא שלא עשה משה כן. היה מפני שפרעה שינה דבריו ונהפך להיות רודף אחריהם. שוב אבד הבטחת משה לברך אותו בתפלה: