On a communal fast, the leader says "Anenu" between the blessings for redemption and healing and finishes with "Blessed are You, God, who answers His people Israel at a time of troubles." (If he forgot, see above at the end of 119:4). We read "Moses sought the favor..." [Exodus 32:11] in the morning and afternoon prayers, whether it falls on Monday or Thursday or any other day. Rem"a: In the afternoon, we add the haftarah of "Seek out" ([Isaiah 55]) and in the morning there is no haftarah, except for on Tisha B'av. We read [in the afternoon] even if the fast is on Friday (Mahari"l). When fasting on Rosh Chodesh, we read the Rosh Chodesh reading in the morning and the fast day reading in the afternoon (Ra"n at the end of Chapter 1 of Ta'anit and Beit Yosef in the name of the Rokeach).
דין תענית צבור. ובו ח סעיפים:בתענית ציבור אומר שליח ציבור עננו בין גואל לרופא וחותם בא"י העונה לעמו ישראל בעת צרה (ואם שכח ע"ל סוף סי' קי"ט סעיף ד')וקורים ויחל בשחרית ובמנחה בין שחל בשני ובחמישי בין שחל בשאר הימים: הגה ומפטירין במנחה דרשו ובשחרית אין מפטירין חוץ מבתשעה באב וקורין אפי' כשחל בערב שבת (מהרי"ל) ואם מתענים בראש חודש קורים שחרית פרשת ר"ח ומנחה בשל תענית (ר"ן ספ"ק דתענית וב"י בשם רוקח):
Texte de la quatrième bénédiction et ses lois. Il y a ici deux paragraphes : Dans la quatrième bénédiction, on ne dira pas "Tu seras béni" (תתברך), ni "le Vivant" (החי), sauf dans une maison de deuil. On y mentionne trois royautés : "Béni sois-Tu Hachem notre Dieu, Roi du monde, le Dieu, notre Père, notre Roi…" "le Roi bon", et trois expressions de bienfaisance : "Il nous a fait du bien", "Il nous fait du bien", "Il nous fera du bien". Et trois expressions de bienfaits : "Il nous a comblés", "Il nous comble", "Il nous comblera".
נוסח ברכה רביעית ודינה. ובו ב סעיפים:ברכה רביעית לא יאמר תתברך ולא יאמר בה החי כי אם בבית האבל ואומר בה ג' מלכיות בא"י אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו כו' המלך הטוב וג' הטבות הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו והוא ייטיב לנו. ושלשה גמולות הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו:
...
ויחל. מה שהקהל אומרים שוב מחרון אפך וגו' והש"ץ חוזר ואומר אותו לפי שהקהל אומרים אותו דרך בקשה (ס"ח סי' ר"נ) ובת"ה מפ' לפי שאמרוהו בע"פ וה"ה בכל הנדרים שנוהגים באשכנז לאומר' ע"ש:
...
ויחל עמ״א ועא״ר משמע דהקורא והש״ץ א״א אותן פסוקים עם הקהל רק אח״כ כשסיימו הקהל אז קורא הש״ץ עם העולה בתורה ד״ק לא דרך בקשה וראוי ליזהר שהש״ץ ימתין עד שסיימו כולם ואח״כ יתחיל לקרות שישמעו כולם מתורה ע׳ סימן קמ״ו ובמ״א שם אות יהוה: