Lo titgodedu / Náánuim

·5 views
Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 12:14משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י״ב:י״ד

This commandment also includes [a prohibition] against there being two courts which follow different customs in a single city, since this can cause great strife. [Because of the similarity in the Hebrew roots,] the prohibition against gashing ourselves [can be interpreted] to mean: "Do not separate into various different groupings."

וּבִכְלַל אַזְהָרָה זֶה שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁנֵי בָּתֵּי דִּינִין בְּעִיר אַחַת זֶה נוֹהֵג כְּמִנְהָג זֶה וְזֶה נוֹהֵג כְּמִנְהָג אַחֵר. שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְמַחֲלוֹקוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד א) "לֹא תִתְגֹּדְדוּ" לֹא תֵּעָשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 619שולחן ערוך, אורח חיים תרי״ט

“The order (of prayer) on the Night of Yom Kippur” - Containing six paragraphs.
On the Night of Yom Kippur the custom is that the reader says, “In the court of high, in the court of low (earthly); with the consent of God and with the consent of the congregation, we are permitted to pray together with the transgressors”, and it is customary that he say “Kol Nidrei”, (“All the Vows”) (and the entire prayer that follows) and afterward he says (the prayer) “שהחינו” without a cup (of wine).
Hagah: And afterwards they say the Evening Prayer. It is customary to recite “Kol Nidrei” while it was still day and to lengthen it with melodies until nightfall, and (“Kol Nidrei”) is said three times, and each time (the cantor) raises his voice “higher” (says it louder) than before, (מהרי״ל). And likewise the reader says the following prayer sentence three times; “And the entire congregation will be forgiven, (etc.)” And the congregation says three times, “And God said I forgave you according to your word”, (מנהגים). A man must not deviate from the custom of his city even in the melodies or piyyutim that are said there, (מהרי״ל). On the Night of Yom Kippur and on the next day we say (the blessing), “Blessed be His name whose glorious kingdom is forever and ever” in a loud voice (where normally it is said in a wisper). If (Yom Kippur) falls on the Sabbath we say “ויכולו” after the Silent Prayer, and the prayer “תפילת מעין שבע” and conclude (the prayer with the words), “מקדש השבת”, (“who makes the Sabbath holy”), but do not mention Yom Kippur. (We do not say “אבינו מלכנו” on the Sabbath, but the rest of the prayers for forgiveness and the supplication prayers one says like on a weekday, (ריב״ש סימן תקיב ומנהגים),). It is necessary to make one man stand to the right side of the reader and one to his left side (while he is saying these prayers). There are people who stand on their feet the entire day and the whole night. It is customary to spend the night in the synagogue and to recite poems and songs of praise all night.
Hagah: It is better to sleep far from the ark (מרדכי), and whoever does not want to recite songs of praise and poems should not sleep there (in the synagogue), (מהרי״ו). The chanters (cantors) who pray the entire day should not stay awake all night because they might ruin their voices if they do not sleep, (מהרי״ל).

סדר ליל יום הכפורים. ובו ג סעיפים:ליל יום הכפורים נוהגים שאומר שליח צבור בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה ע"ד המקום ועל דעת הקהל אנו מתירים להתפלל עם העבריינים ונוהגים שאומר כל נדרי וכו' ואח"כ אומר שהחיינו בלא כוס: הגה ואח"כ מתפללים ערבית ונוהגים לומר כל נדרי בעודו יום וממשיך בניגונים עד הלילה ואומרים אותו שלשה פעמים וכל פעם מגביה קולו יותר מבראשונה (מהרי"ל) וכן אומר הש"צ ג"פ ונסלח לכל עדת וגו' והקהל אומרים ג' פעמים ויאמר יהוה סלחתי כדבריך (מנהגים) ואל ישנה אדם ממנהג העיר אפילו בניגונים או בפיוטים שאומרים שם (מהרי"ל): בליל יום הכפורים ומחרתו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם: אם חל בשב' אומר ויכולו וברכה אחת מעין שבע וחותם מקדש השב' ואינו מזכיר של יום הכפורים: (וא"א אבינו מלכנו בשבת אבל שאר הסליחות והתחנות אומר כמו בחול) (ריב"ש סימן תקי"ב ומנהגים): צריך להעמיד א' לימין שליח צבור וא' לשמאלו: יש שעומדים על רגליהם כל היום וכל הלילה: נוהגים ללון בבהכנ"ס ולומר שירות ותשבחו' כל הלילה: הגה וטוב לישן רחוק מן הארון (מרדכי) ומי שאינו רוצה לומר תשבחות ושירות לא יישן שם (מהרי"ו) והחזנים המתפללים כל היום לא יעירו כל הלילה כי מאבדין קולם כשאינם ישנים (מהרי"ל):

Mishnah Berurah 619:7משנה ברורה תרי״ט:ז׳

...

(ז) אפילו בניגונים - כי עי"ז מבלבל דעת הקהל אין אומרים באהבה קודם מקרא קודש ובמקומות שנוהגין לומר באהבה מקרא קודש אין לשנות ואם חל בשבת אין אומרים אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתנו דכיון שהוא יום תענית אין כ"כ רצון במנוחתנו אבל אומרים והנחילנו ד' אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך וינוחו בו וכו' ויסיים כי אתה סלחן וכו' ולא לומר ודברך אמת וקיים לעד:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 493:3שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ג:ג׳

Some have the custom to cut their hair on Rosh Chodesh Iyyar, but this is a mistake. Rema: However, in many places, the custom is to cut their hair until Rosh Chodesh Iyyar, and they do not cut their hair from Lag BaOmer forward, even though it is permitted to cut one's hair on Lag BaOmer itself. But those places who have the custom to cut their hair from Lag BaOmer onwards, do not cut at all after Pesach until Lag BaOmer. And within one city, it should not be that some follow one custom, and some follow another, because of "lo titgodedu" ("do not cut yourselves" - Deut. 14:1, interpreted in Yevamot 13b as "lo te'asu agudot agudot," "Do not become seperate groups"); all the more so, one may not follow both leniencies.

יש נוהגים להסתפר בראש חדש אייר וטעות הוא בידם: הגה מיהו בהרבה מקומות נוהגין להסתפר עד ר"ח אייר ואותן לא יסתפרו מל"ג בעומר ואילך אף ע"פ שמותר להסתפר בל"ג בעומר בעצמו ואותן מקומות שנוהגים להסתפר מל"ג בעומר ואילך לא יסתפרו כלל אחר פסח עד ל"ג בעומר ולא ינהגו בעיר אחת מקצת מנהג זה ומקצת מנהג זה משום לא תתגודדו וכ"ש שאין לנהוג היתר בשתיהן (ד"ע):

Mishnah Berurah 493:16משנה ברורה תצ״ג:ט״ז

...

(טז) מקצת מנהג זה וכו' - ר"ל שמקצת בני אדם ינהגו כך ומקצת ינהגו כך:

Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 493:7שולחן ערוך הרב, אורח חיים תצ״ג:ז׳

...

אֲבָל אִם יָדוּעַ לוֹ מִנְהַג הַמָּקוֹם — אֵין לוֹ לְשַׁנּוֹת מִן מִנְהַג הַמָּקוֹם לְהָקֵל בַּיָּמִים שֶׁאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם מַחֲמִירִין, אוֹ לְהַחֲמִיר בַּיָּמִים שֶׁהֵן מְקִלִּין, אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן מֵחֲמַת חֻמְרָא בְּעָלְמָא שֶׁמַּחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לָחֹשׁ לְדִבְרֵי הַמַּחֲמִירִין בְּיָמִים אֵלּוּ, אֶלָּא הוּא מִתְרָאֶה שֶׁעוֹשֶׂה כֵּן לְפִי שֶׁכֵּן רָאוּי לַעֲשׂוֹת לְכָל אָדָם, מִפְּנֵי שֶׁהָעִקָּר הוּא כְּהַמַּחֲמִירִין, שֶׁאָז נִרְאֶה הַדָּבָר כִּשְׁתֵּי תּוֹרוֹת, שֶׁהוּא מַחֲמִיר וְאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם מְקִלִּין אוֹ לְהֵפֶךְ, וְיֵשׁ בָּזֶה אִסּוּר "לֹא תִתְגֹּדְדוּ", כְּלוֹמַר: לֹא תַּעֲשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת. אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין לָחֹשׁ לְמַחֲלֹקֶת, כְּגוֹן שֶׁאֵין הוּא יְחִידִי בָּעִיר אֶלָּא הַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם נוֹהֲגִין כָּךְ וְהַרְבֵּה מֵהֶן נוֹהֲגִין כָּךְ, וְאֵין מַקְפִּידִין זֶה עַל זֶה כְּלָל:

Arukh HaShulchan, Orach Chaim 651:22ערוך השולחן, אורח חיים תרנ״א:כ״ב

...

והיכן הם הנענועים בהלל? ב"הודו לד'" תחלה וסוף, כלומר: ב"הודו" הראשון וב"הודו" האחרון שבוסף ההלל. [...] ואם היה שייך בזה "לא תתגודדו" – לא היו עושין כן. אלא וודאי דכיון שאין זה חוב גמור – יכול לעשות כפי הנראה לו.

R Avigdor Nebenzahl, R Osher Weiss szerint mégse tegyünk ilyesmit: https://mikraeikodesh.org.il/book.php?c=arba_minim_13#N1063

לאחר כל הנ"ל נזכיר גם את דברי הגר"א נבנצל שליט"א, שבהערותיו על המ"ב "ביצחק יקרא" כ' (על השו"ע סי' תרנ"א סעי' ח') שראוי לנהוג בכל ביכ"נ מנהג אחיד בענין נענוע הלולב, משום "לא תתגודדו". ולמרות שבערוה"ש (בסי' תרנ"א סכ"ב) לא כתב כך, מ"מ אין דבריו נראים לגרא"נ שליט"א. עכ"ד. ומ"מ לא היה ברור לי אי הגרא"נ שליט"א אסר זאת מדינא (כמו שנראה מסו"ד), או שלדעתו רק ראוי להחמיר בכך (כמש"כ בריש דבריו). ואכן שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א ע"כ, ואמר לי שאי אפשר לכפות על כולם לנהוג מנהג אחיד בענין זה, אך "עדיף לנהוג מנהג אחיד". עכ"ל.

ושאלנו גם את הגרא"ז וייס שליט"א גבי ני"ד. שבדורנו מצוי שרבים מתפללים בבתי כנסת הנקראים "שטיבלאך". מהי דעתו לענין "לא תתגודדו", כשלמשל הספרדים מנענעים את ארבעת המינים באופן שונה ולכיוונים שונים מאשר האשכנזים. וענה הגרא"ז וייס שתלוי הדבר. שאם מדובר ב"שטיבלאך" שכל שליח ציבור מתפלל לפי מנהגו, אז אפילו באותו מנין אין קפידא אם כל מתפלל נוהג כמנהג אבותיו ומנענע את ארבעת המינים באופן שונה מחבירו. אך אם אין מדובר בשטיבלאך המיועד לציבור הרחב, אלא מדובר בבית כנסת אשכנזי או ספרדי, "בהחלט לא ראוי" שאדם ינהג שלא כמנהג אותו ביכ"נ. כמובן שבתפילת הלחש יכול אדם להתפלל כרצונו. וציין הגראז"ו לשו"ת אגרות משה. ואפילו בקדושה אין האדם נגרר אחר הציבור, אלא יכול הוא לומר בביהכ"נ כזה כנוסח שלו, אך רק בלחש. וודאי "לא ראוי" לומר בקול שלא כמנהג המקום, ובנטילת ארבעת המינים "ודאי לא ראוי" לנהוג אחרת ממנהג אותו ביכ"נ.

R Mose Feinstein: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14677&st=&pgnum=50

https://www.halachipedia.com/index.php?title=Order_of_Taking_the_Four_Minim#Which_direction_should_he_shake_the_lulav?