Tórai bencsolás és áldások

גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַסִּי: דְּאָמַר קְרָא ״גַּדְּלוּ לַיהוה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו״. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: מֵהָכָא: ״כִּי שֵׁם יהוה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ״.

ויש מהגדולים שדייק מירושלמי דשם, דבלימוד דרבים הוי הברכה מן התורה, אבל בלימוד דיחיד הברכה היא דרבנן (משכנות יעקב סימן ס'). דהירושלמי אחר שדרש דברכה לפניה היא מן התורה מקרא ד"כי שם…", וברכה דלאחריה מברכת המזון כבש"ס דילן, אומר שם רבי זעירא: בעי אלין ג' קריות שקורין במנחה בשבת ובשני וחמישי, מה את עביד לון? כשלושה שאכלו כאחת ואחד מברך לכולן, או כשלושה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו ואפילו האמצעי מברך לפניו ולאחריו. א"ר שמואל: לא למדו ברכת התורה מברכת הזימון אלא לרבים, ואם לרבים – אפילו בינו לבין עצמו לא יברך. אמר רבי אבא: עשאוה כשאר כל מצות של תורה, מה שאר מצות טעונות ברכה – אף זו טעונה ברכה. עד כאן לשון הירושלמי, הרי להדיא דחיובא דיחיד אינו אלא דרבנן כמו ברכות של כל המצות.

מִנַּיִן לְבִרְכַּת הַתּוֹרָה לְפָנֶיהָ מִן הַתּוֹרָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי שֵׁם יהוה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ״.

תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שואל מעמך

שואל מעמך. פי' ר"ת דהוי מלא ויש מאה אותיות בפסוק וי"מ דמה עולה בא"ת ב"ש מאה ובקונטרס פירש אל תקרי מה אלא מאה כלומר שחייב ק' ברכות וי"מ כדי להשלים מאה באותיותיה וכי קרית מאה הרי כולן:

מנצפ"ך הָאוֹתִיּוֹת כְּפוּלוֹת, צוֹפִים אֲמָרוּם, כ"ך נִרְמַז לְאַבְרָהָם (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ לְמֵאָה שָׁנָה יוֹלִיד. מ"ם לְיִצְחָק (בראשית כו, טז): כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד, רְמָזוֹ שֶׁהוּא וְזַרְעוֹ עֲצוּמִים בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. נ"ן לְיַעֲקֹב (בראשית לב, יב): הַצִּילֵנִי נָא, מַצִּיל בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. פ"ף לְיִשְרָאֵל לְמשֶׁה (שמות ג, טז): פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם. צ"ץ (זכריה ו, יב): הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וגו', זֶה מָשִׁיחַ, וְאוֹמֵר (ירמיה כג, ה): וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. (ישעיה ג, ג): שַׂר חֲמִשִׁים, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, הוֹסֵף עֲלֵיהֶם אַחַד עָשָׂר מִן תְּרֵי עֲשַׂר, חוּץ מִן יוֹנָה שֶׁהוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְשִׁשָּׁה סְדָרִים, וְתִשְׁעָה פְּרָקִים דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, הֲרֵי חֲמִשִּׁים. (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת, (שיר השירים ו, ח): וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, שְׁמוֹנִים בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, כְּנֶגֶד פְּתָחֶיהָ. (שיר השירים ו, ח): וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, מִשְׁנָה הַחִיצוֹנָה. (שיר השירים ג, ז): הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. (בראשית יד, יד): שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, הוּא אֱלִיעֶזֶר. (בראשית כו, ה): עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים הִכִּירוֹ. הַשָֹּׂטָן בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, מִנְּיַן יְמוֹת הַחַמָּה שַׁלִּיט לְהַלְשִׁין בְּכֻלָּן חוּץ מִיּוֹם כִּפּוּר. אָמַר רַב אַמֵּי בֵּי רַבִּי אַבָּא אַבְרָהָם עַד שֶׁלֹא נִמּוֹל וְלֹא הוֹלִיד הָיָה חָסֵר יהוה, נִתּוֹסַף יהוה וְנַעֲשָׂה שָׁלֵם וְהוֹלִיד לְמִנְיַן אוֹתִיּוֹתָיו. (משלי יב, ד): אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ, זוֹ שָׂרָה, שָׂרַי הָיְתָה שְׁמָהּ. פְּלִיגֵי בָּהּ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי, חַד אָמַר נֶחְלַק הַיו"ד לִשְׁנַיִם, יהוה לְאַבְרָהָם יהוה לְשָׂרָה. וְחַד אָמַר יו"ד שֶׁנִּטַּל מִן שָׂרָה קָרָא תִּגָר, עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ וְהוֹסִיף לוֹ משֶׁה י', יָ"הּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת הַמְרַגְּלִים. י' מִיִּצְחָק מוּל עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת. צ', לְתִשְׁעִים שָׁנָה לְשָׂרָה נוֹלַד. ח', לִשְׁמוֹנָה יָמִים נִמּוֹל. ק', מֵאָה שָׁנִים הָיוּ לְאַבְרָהָם. וְיַעֲקֹב עַל שְׁמוֹ נִקְרָא, יו"ד, מוּל הָעֲשִׂירִי, חֲשֹׁב מִבִּנְיָמִין עַד לֵוִי הוּא עֲשִׂירִי. ע', בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ. ק', כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת הַבְּרָכָה וְיִתֶּן לְךָ. נִשְׁתַּיְירוּ ב', כְּנֶגֶד שְׁנֵי מַלְאָכִים עוֹלִים. הַלּוּחוֹת הָיוּ בָּהֶן תרי"ג מִצְווֹת כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת מִן (שמות כ, ב): אָנֹכִי, עַד (שמות כ, יד): אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, וְכֻלָּן נִתְּנוּ לְמשֶׁה בְּסִינַי, שֶׁבָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים תּוֹרָה וּמִשְׁנָה תַּלְמוּד וְאַגָּדָה. (ישעיה לג, ו): יִרְאַת יהוה הִיא אוֹצָרוֹ, אֵין בְּכָל הַמִּדּוֹת גָּדוֹל מִיִּרְאָה וַעֲנָוָה, (דברים י, יב): וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יהוה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. יִרְאַת, בְּגִימַטְרִיָּא תרי"א, וְתוֹרָה תרי"א, וְיִרְאָה וְתוֹרָה עִמָּם הֲרֵי תרי"ג. צִיצִית, תָּנוּ רַבָּנָן ח' גְּרוּרִין וְיהוה קְשׁוּרִין, הֲרֵי תרי"ג, שְׁנַיִם לְמַעְלָה וּשְׁלשָׁה לְמַטָּה. יְמֵי אַבְרָהָם מֵאָה שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, יִצְחָק מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, יַעֲקֹב מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנָה, כְּשֶׁאַתָּה כּוֹלְלָן נִמְצָא חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁתֵּי שָׁנִים, וְכֵן מַהֲלַךְ שָׁמַיִם לָאָרֶץ (דברים יא, כא): כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. (שמואל ב כג, א): הֻקַם עָל, כְּנֶגֶד מֵאָה בְּרָכוֹת, שֶׁבְּכָל יוֹם הָיוּ מֵתִים מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָה אֲנָשִׁים בָּא דָּוִד וְתִקֵּן לָהֶם מֵאָה בְּרָכוֹת, כֵּיוָן שֶׁתִּקְנָם נִתְעַצְּרָה הַמַּגֵּפָה. עָל עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְעֻלָּהּ שֶׁל קְצָרָה. (הושע יד, ג): כָּל תִּשָֹּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּזְּמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיִינוּ מַקְרִיבִים קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר, וְעַכְשָׁו אֵין בְּיָדֵנוּ אֶלָּא תְּפִלָּה, טוֹ"ב בְּגִימַטְרִיָּה שְׁבַע עֶשְׂרֵה, תְּפִלָּה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, הוֹצֵא מִשָּׁם בִּרְכַּת הַמִּינִין שֶׁתִּקְנוּהָ בְּיַבְנֶה, וְאֶת צֶמַח דָּוִד שֶׁתִּקְנוּ אַחֲרָיו עַל שׁוּם (תהלים כו, ב): בְּחָנֵנִי יהוה וְנַסֵּנִי. וְרַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר קַח טוֹב בְּגִימַטְרִיָּה נֶפֶ"שׁ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיִינוּ מַקְטִירִים חֲלָבִים וְאֵמוּרִין וּמִתְכַּפְּרִין, וְעַכְשָׁו הֲרֵי חֶלְבֵּנוּ וְדָמֵנוּ וְנַפְשׁוֹתֵינוּ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּהֵא כַּפָּרָה עָלֵינוּ, וּנְשַׁלְמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. (רות ד, יג): וַיִּתֵּן יהוה לָהּ הֵרָיוֹן, בְּגִימַטְרִיָּה מָאתַיִם שִׁבְעִים וְאֶחָד. שִׁעוּר מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה, כָּל מֵי בְאֵר שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְכַמָּה בֵּיצִים בְּמִקְוֶה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, כָּל סְאָה מֵאָה אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע בֵּיצִים. חַלָּה אַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ. וּמִנַיִן לְמִקְוֶה שֶׁצָּרִיךְ אַרְבָּעִים סְאָה, (ישעיה ח, ו): מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט, בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבָּעִים. וּמַפְרִישׁ חַלָּה צָרִיךְ שֶׁיַּפְרִישׁ אַחַת מֵאַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ וְחֹמֶשׁ מִן הַתּוֹרָה לְמִנְיַן חַלָּה. אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, דִּכְתִיב (שמות לה, א): אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֵלֶּה, שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ, דְּבָרִים שְׁתַּיִם, הַדְּבָרִים שָׁלשׁ, הֲרֵי אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת. (דברים כה, ג): אַרְבָּעִים יַכֶּנוּ לֹא יֹסִיף, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים קְלָלוֹת שֶׁנִּתְקַלְּלוּ נָחָשׁ וְחַוָּה וְאָדָם וַאֲדָמָה. וּפִחֲתוּ חֲכָמִים אֶחָת מִשּׁוּם לֹא יֹסִיף, רַבּוּ זְכֻיּוֹת מְלִיצֵי טוֹבוֹת וּפָחֲתוּ עֲוֹנוֹת, מוּטָב שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיִדְחוּ אֶחָד. (ירמיה כה, כו, נא, מא): שֵׁשַׁךְ בְּא"ת ב"שׁ, בָּבֶל. (ישעיה ז, ו): טָבְאַל בְּאלב"ם, רמלא. (ויקרא טז, ג): בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה, בְּזֹאת רֶמֶז לְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁיַּעֲמֹד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנָה.