Ablakok a zsinagógán

וְ֠דָנִיֵּ֠אל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֤ים כְּתָבָא֙ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֙ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרוּשְׁלֶ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא ׀ בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֤א וּמוֹדֵא֙ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כׇּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־קַדְמַ֖ת דְּנָֽה׃ {ס}

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: לְעוֹלָם יִתְפַּלֵּל אָדָם בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַלּוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵיהּ וְגוֹ׳״.

וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַל יִתְפַּלֵּל אָדָם אֶלָּא בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ שָׁם חַלּוֹנוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵיהּ בְּעִלִּיתֵהּ (לָקֳבֵל) [נֶגֶד] יְרוּשְׁלֶם״.

צריך לפתוח פתחים או חלונו' כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן וטוב שיהיו בב"ה י"ב חלונות:

תִּקּוּן הַמָּקוֹם כֵּיצַד. יַעֲמֹד בְּמָקוֹם נָמוּךְ וְיַחֲזִיר פָּנָיו לַכֹּתֶל. וְצָרִיךְ לִפְתֹּחַ חַלּוֹנוֹת אוֹ פְּתָחִים כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל כְּנֶגְדָּן שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ו יא) ״וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ״ וְגוֹ׳‎. וְקוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ תָּמִיד. וְאֵין מִתְפַּלֵּל בְּחֻרְבָּה וְלֹא אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא אִם כֵּן הֶחֱזִיר פָּנָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאָסוּר לֵישֵׁב בְּצַד הָעוֹמֵד בִּתְפִלָּה אוֹ לַעֲבֹר לְפָנָיו עַד שֶׁיַּרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת:

וצריך לפתוח חלונות וכו'. מימרא דר' חייא בר אבא פרק אין עומדין (ברכות דף ל״א.):

וכתב ה"ר מנוח בגמרא לא אשכחן אלא בבית שיש בו חלונות אבל כיון דמייתי ליה מכוין פתיחן ליה משמע שצריך להיות כנגד ירושלים:

וכתב רבינו בתשובה שבתי כנסיות ומקומות המיוחדים לתפלת הצבור אין להצריך בהם חלונות ומ"ש אל יתפלל אלא בבית שיש בו חלונות היינו ביחיד המתפלל בביתו כמו שהיה עושה דניאל:

או עמ״א בגמרא ברכות ל״א אר״ח לא יתפלל אלא בבית שיש חלונות שנא׳ וכי\וין פתיחין ליה וגומר ובל״ד ב׳ אר״י לא יתפלל אלא בבית שיש חלונות שנאמר וכוין פתיחין בעיליתי׳ לקבל ירושלים והטור הביא כן ופירש״י שיסתכל כלפי שמים ולבו נכנע ורבינו יונה פירש בית שיש אור מתישב דעתו יותר ונ״מ לר״י א״צ נגד המזרח ולרש״י נגד המזרח וא״נ בקרן דרומית מזרחית צפונית דמצדד קצת ורואה שפיר דמי אבל הר״מ ז״ל פ״ה ה״ו מתפלה וצריך לפתוח חלונות נגד ירושלים משמע דעיקר קפידא נגד ירושלים הא אי אפשר נגד ירושלים אין מעלה כלל חלונות בשאר הרוחות ולרש״י ודאי יש מעלה והמחבר הביא לשון הר״מ ז״ל וז״ש המ״א בגמרא כו׳ כלומר אע״ג דאין לו בית חלונות נגד המזרח ויש בית שיש בו חלון יתפלל בו ולא בבית אפל. ולרש״י יקשה מצ״ה ותי׳ ב״ס כו׳ משא״כ לר״מ דקפידא נגד ירושלים לזכור ע״י ירושלים ומתפלל אל יהוה ורמז וזה שער השמים אין קושיא מצ״ה. והנה אין לו בית שיש בו חלון כ״א בית אפל ובקעה בית אפל עדיף דבקעה חציף הוי ועמ״ש בסעיף יהוה אי״ה. ועכ״מ בשם תשובת הרמב״ם ז״ל שכ״ז ביחיד בביתו אבל לא בביה״כ של ציבור א״צ לפתוח חלונות יע״ש והיינו דתפלת הרבים א״צ לזכיות כ״כ ומקובלת ובש״ע לא משמע כן וכ״כ לבוש וצריך לפתוח בביה״כ חלונות וכן עמא דבר וי״ב חלונות לאיזה צד שירצה ובתנאי שיהיה גם בצד שמתפלל לקבל ירושלים: