Reshimot Shiurim on Sukkah 41a:9רשימות שיעורים על סוכה מ״א א:ט׳
...
שם. בגמ' - מנ"ל דעבדינן זכר למקדש. כשמביאה הגמ' במס' ב"ב (ס:) את מנהגי האבילות בזה"ז שהם זכר למקדש כגון כשסד אדם את ביתו בסיד משייר בו אמה על אמה כנגד הפתח בלתי מסויד זכר למקדש, וכן מנהג שימת האפר בראשי החתנים זכר למקדש, היא מבארת הטעם ע"י הפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". ולכאורה קשה, למה לא הביאה הגמ' דידן אותו הפסוק ואותן ההלכות דאבלות זכר למקדש.
Sukkah 41a:8סוכה מ״א א:ח׳
GEMARA: The Gemara asks: From where do we derive that we institute ordinances in commemoration of the Temple? Rabbi Yoḥanan said that it is as the verse states: “For I will restore health unto you and I will heal you of your wounds, says the Lord; because they have called you an outcast, she is Zion, there is none that seeks her” (Jeremiah 30:17). From the fact that the verse states: “There is none that seeks her,” it can be learned by inference that it requires seeking, i.e., people should think of and remember the Temple. That is the reason for Rabban Yoḥanan ben Zakkai’s ordinance.
גְּמָ׳ מְנָא לַן דְּעָבְדִינַן זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי אַעֲלֶה אֲרוּכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם יהוה כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ״. ״דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ״, מִכְּלַל דְּבָעֲיָא דְּרִישָׁה.
Bava Batra 60b:10בבא בתרא ס׳ ב:י׳
§ With regard to the ruling of the above-quoted baraita, the Sages taught (Tosefta, Sota 15:9): A person may not plaster his house with plaster, but if he mixed sand or straw into the plaster, which dulls its luster, it is permitted. Rabbi Yehuda says: If he mixed sand into it, it is white cement [terakesid], which is of a higher quality than standard plaster, and it is prohibited, but if he mixed in straw, it is permitted.
תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יָסוּד אָדָם אֶת בֵּיתוֹ בְּסִיד. וְאִם עֵירַב בּוֹ חוֹל אוֹ תֶּבֶן – מוּתָּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֵירַב בּוֹ חוֹל – הֲרֵי זֶה טְרַכְסִיד, וְאָסוּר; תֶּבֶן – מוּתָּר.