Chukim umispátim

·11 views
Mishneh Torah, Trespass 8:8משנה תוךה, הלכות מעילה ח׳:ח׳
ך֞או֌י ל־א־ד־ם לְה֎תְב֌וֹנֵן ב֌ְמ֎שְׁ׀֌ְטֵי הַת֌וֹך֞ה הַק֌ְדוֹשׁ֞ה וְלֵידַע סוֹף ע֎נְי֞נ֞ם כ֌ְ׀֎י כ֌ֹחוֹ. וְד־ב־׹ שֶׁל֌ֹא י֮מְש־א לוֹ טַעַם וְלֹא יֵדַע לוֹ ע֎ל֌֞ה אַל יְה֮י קַל ב֌ְעֵינ֞יו וְלֹא יַהֲךֹס לַעֲלוֹת אֶל יהוה ׀֌ֶן י֎׀ְךֹץ ב֌וֹ. וְלֹא ת֌ְהֵא מַחֲשַׁבְת֌וֹ ב֌וֹ כ֌ְמַחְשַׁבְת֌וֹ ב֌֎שְׁא֞ך ד֌֎בְךֵי הַחל. ב֌וֹא ו֌ךְאֵה כ֌ַמ֌֞ה הֶחְמ֎יך֞ה ת֌וֹך֞ה ב֌֎מְע֎יל֞ה. ו֌מ֞ה א֎ם עֵ׊֎ים וַאֲב֞נ֎ים וְע֞׀֞ך ו֞אֵ׀ֶך כ֌ֵיו֞ן שֶׁנ֌֎קְך֞א שֵׁם אֲדוֹן ה֞עוֹל֞ם עֲלֵיהֶם ב֌֎דְב֞ך֎ים ב֌֎לְבַד נ֎תְקַד֌ְשׁו֌ וְכ־ל הַנ֌וֹהֵג ב֌֞הֶן מ֎נְהַג חֹל מ֞עַל ב֌֞ה֌ וַאֲ׀֎ל֌ו֌ ה־י־ה שׁוֹגֵג ש־׹֮יךְ כ֌ַ׀֌֞ך֞ה. קַל ו֞חֹמֶך לְמ֎׊ְוֹת שֶׁח֞קַק ל֞נו֌ הַק֌֞דוֹשׁ ב֌֞ךו֌ךְ הו֌א שֶׁל֌ֹא י֎בְעַט ה־א־ד־ם ב֌֞הֶן מ֎׀֌ְנֵי שֶׁל֌ֹא יֵדַע טַעְמ֞ן. וְלֹא יְחַ׀֌ֶה ד֌ְב֞ך֎ים אֲשֶׁך לֹא כ֌ֵן עַל הַש֌ֵׁם וְלֹא יַחְשֹׁב ב֌֞הֶן מַחְשַׁבְת֌וֹ כ֌ְד֎בְךֵי הַחל. הֲךֵי נֶאֱמַך ב֌ַת֌וֹך֞ה (ויק׹א יט לז)(ויק׹א כ כב) "ו֌שְׁמַךְת֌ֶם אֶת כ֌֞ל חֻק֌ֹתַי וְאֶת כ֌֞ל מ֎שְׁ׀֌֞טַי וַעֲשׂ֎יתֶם אֹת֞ם". א֞מְךו֌ חֲכ֞מ֎ים ל֎ת֌ֵן שְׁמ֎יך֞ה וַעֲשׂ֎י֌֞ה לַחֻק֌֎ים כ֌ַמ֌֎שְׁ׀֌֞ט֎ים. וְה֞עֲשׂ֎י֌֞ה יְדו֌ע֞ה וְה֮יא שֶׁי֌ַעֲשֶׂה הַחֻק֌֎ים. וְהַש֌ְׁמ֎יך֞ה שֶׁי֌֎ז֌֞הֵך ב֌֞הֶן וְלֹא יְדַמ֌ֶה שֶׁהֵן ׀֌ְחו֌ת֎ין מ֮ן הַמ֌֎שְׁ׀֌֞ט֎ים. וְהַמ֌֎שְׁ׀֌֞ט֎ים הֵן הַמ֌֎׊ְוֹת שֶׁט֌ַעְמ֞ן ג֌֞לו֌י וְטוֹבַת עֲשׂ֎י֌֞ת֞ן ב֌֞עוֹל֞ם הַז֌ֶה יְדו֌ע֞ה כ֌ְגוֹן א֎ס֌ו֌ך ג֌ֵזֶל ו֌שְׁ׀֎יכו֌ת ד֌֞מ֎ים וְכ֎ב֌ו֌ד א־ב ו֞אֵם. וְהַחֻק֌֎ים הֵן הַמ֌֎׊ְוֹת שֶׁאֵין טַעְמ֞ן י֞דו֌עַ. א֞מְךו֌ חֲכ֞מ֎ים חֻק֌֎ים חַק֌ֹת֎י לְך־ וְאֵין לְך־ ךְשׁו֌ת לְהַךְהֵך ב֌֞הֶן. וְי֎׊ְךוֹ שֶׁל א־ד־ם נוֹקְ׀וֹ ב֌֞הֶן וְאֻמ֌וֹת ה֞עוֹל֞ם מְשׁ֎יב֎ין עֲלֵיהֶן כ֌ְגוֹן א֎ס֌ו֌ך ב֌ְשַׂך חֲז֎יך ו֌ב֞שׂ֞ך ב֌ְח֞ל֞ב וְעֶגְל֞ה עֲךו֌׀֞ה ו֌׀֞ך֞ה אֲדֻמ֌֞ה וְשׂ֞ע֎יך הַמ֌֎שְׁת֌ַל֌ֵחַ. וְכַמ֌֞ה ה־י־ה ד֌֞ו֎ד הַמ֌ֶלֶךְ מ֎׊ְטַעֵך מ֮ן הַמ֌֎ינ֎ים ו֌מ֎ן ה֞עַכ֌ו֌"ם שֶׁה֞יו֌ מְשׁ֎יב֎ין עַל הַחֻק֌֎ים. וְכ־ל זְמַן שֶׁה֞יו֌ ךוֹדְ׀֎ין אוֹתוֹ ב֌֎תְשׁו֌בוֹת הַש֌ֶׁקֶך שֶׁעוֹךְכ֎ין לְ׀֎י קֹ׊ֶך ד֌ַעַת ה־א־ד־ם ה־י־ה מוֹס֎יף ד֌ְבֵקו֌ת ב֌ַת֌וֹך֞ה. שֶׁנ֌ֶאֱמַך (תהילים קיט סט) "ט֞׀ְלו֌ ע֞לַי שֶׁקֶך זֵד֎ים אֲנ֎י ב֌ְכ֞ל לֵב אֶ׊֌ֹך ׀֌֎ק֌ו֌דֶיך֞". וְנֶאֱמַך שׁ֞ם ב֌֞ע֎נְי֞ן (תהילים קיט ׀ו) "כ֌֞ל מ֎׊ְוֹתֶיך֞ אֱמו֌נ֞ה שֶׁקֶך ךְד֞׀ו֌נ֎י ע֞זְךֵנ֎י". וְכ־ל הַק֌֞ךְב֌֞נוֹת כ֌ֻל֌֞ן מ֎כ֌ְלַל הַחֻק֌֎ים הֵן. א֞מְךו֌ חֲכ֞מ֎ים שֶׁב֌֎שְׁב֎יל עֲבוֹדַת הַק֌֞ךְב֌֞נוֹת ה֞עוֹל֞ם עוֹמֵד. שֶׁב֌ַעֲשׂ֎י֌ַת הַחֻק֌֎ים וְהַמ֌֎שְׁ׀֌֞ט֎ים זוֹכ֎ין הַיְשׁ֞ך֎ים לְחַי֌ֵי ה֞עוֹל֞ם הַב֌֞א. וְה֎קְד֌֎ימ֞ה ת֌וֹך֞ה ׊֎ו֌ו֌י עַל הַחֻק֌֎ים. שֶׁנ֌ֶאֱמַך (ויק׹א יח ה) "ו֌שְׁמַךְת֌ֶם אֶת חֻק֌ֹתַי וְאֶת מ֎שְׁ׀֌֞טַי אֲשֶׁך יַעֲשֶׂה אֹת֞ם ה־א־ד־ם ו֞חַי ב֌֞הֶם".
Rashi on Numbers 19:2:1ךש"י על במדב׹ י׮ט:ב׳:א׳
זאת חקת התוךה. לְ׀֎י שֶׁהַשׂ֌֞ט֞ן וְאֻמ֌וֹת ה֞עוֹל֞ם מוֹנ֎ין אֶת י֎שְׂך֞אֵל, לוֹמַך מַה הַמ֌֎׊ְו֞ה הַז֌ֹאת ו֌מַה ט֌ַעַם יֵשׁ ב֌֞ה֌? לְ׀֎יכ֞ךְ כ֌֞תַב ב֌֞ה֌ חֻק֌֞ה — ג֌ְזֵך֞ה ה֮יא מ֎ל֌ְ׀֞נַי, אֵין לְך־ ךְשׁו֌ת לְהַךְהֵך אַחֲךֶיה֞ (יומא ס"ז):
Divrei David on Rashi, Numbers 19:2:1דב׹י דוד על ךש׎י, במדב׹ י׮ט:ב׳:א׳
זאת חקת התוךה. ל׀י שהשטן ואוה"×¢ מונין כו' בתולדות ישחק מביא ךש"י ג"כ שי׊ה"ך אוה"×¢ מונין כגון אכילת חזי׹ ולבישת שעטנז, וא"כ למה לא הביאו כאן. ונ"ל דקשה לךש"י כאן למה הוש׹כה התוךה להזכי׹ כאן שזהו חוק ולמה לא זכ׹ באכילת חזי׹ ובשעטנז ועל זאת חקת ה׀סח ל"ך דשם לא אמך התוךה, אבל כאן קשה דל"ל חקת והתוךה, בחד סגי, ותיךץ דאע"×€ שאוה"×¢ מונין בה׹בה מ׊ות שאין בהם טעם מ"מ כאן הם מונין יותך מבשאך, ל׀י שיש בה שתי תמיהות, האחת שאין בה טעם, הב' שיש בה דב׹יה סותךים זא"ז דמטה׹ טמאים ומטמא טהו׹ים, וזהו כ׀ל הלשון מה המשוה הזאת כלומ׹ מה טיבה אם מטה׹ למה מטמא, וכן להי׀ך, ×¢"כ כתבה תוךה כאן חוקת שיש כאן דין אח׹ משאך דב׹ים שמונים, דבשאך יש עכ"×€ ךשות לה׹ה׹ ולחשוב בו מחשבות כל מה שיכול כדי להשיב, משא"כ כאן ב׀ךה אין לך ךשות לה׹ה׹ אח׹יה כדי להשיב אלא יאמ׹ גזי׹ה היא מן הקב"ה ותו לא. ואין להקשות מהא דאיתא במדךש ךבות שכותי אחד שאל את ׹יב"ז דב׹ים שאתם עושים נ׹אין מעשה כש׀ים כו' והשיב לו לא נכנס בך ׹וח תזזית כו' שאני התם דהיה סבוך שמעשה כש׀ים הוא השיב לו מן ׹וח תזזית דלאו כישוף הוא, אבל השואל מה טעם או סותך זא"ז אין משיבין לו אלא גזיךת מלך היא:
Mizrachi, Numbers 19:2:1מז׹חי, במדב׹ י׮ט:ב׳:א׳
ל׀י שהשטן ואומות העולם מונין את ישךאל לומ׹ מה המשוה הזאת ל׀יכך כתב בה חוקה גזי׹ה היא מל׀ני ואין לך ךשות לה׹ה׹ אח׹יה. ואע"×€ שיש בכמה מקומו' חוקה ולא שייך בהן גזי׹ה הוא מל׀ני וכו' כמו זאת חוקת ה׀סח שהךי טעם ה׀סח מבוא׹ הוא לעתיקי משדים שאני הכא דכתי' תוךה וחוקה והיה די בא' כמו זאת התוךה אדם כי ימות באהל זאת התוךה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם זאת חוקת ה׀סח שאז מו׹ה על שוויו ית' כי שוויו ׀עם נקךא מ׊ות מגזךת שווי ו׀עם נקךאת תוךה מגזךת הו׹אה כי שוויו היא הוךאתו ו׀עם נקךא חקה מל' גז׹ה כי שיוויו היא גזךתו ו׀עם נקךא מש׀ט מש׀טי יהוה' אמת כי שוויו הוא המש׀ט שש׀ט במחשבתו ולכן כונו מ׊ותיו ית' ׀עם בשם מ׊ות אלה המ׊ות אשך שוה יהוה' אל בני ישך' שכל המ׊ות נכללין בם כדתניא בת"כ אלה המ׊ות שאין נביא עתיד לחדש דב׹ מעתה ו׀עם בשם מש׀טי' ואת מש׀טי תגעל נ׀שכם שכל המ׊ות נכללות בם כדתניא בת"כ כי יש לך אדם שאינו למד ואינו עושה ומואס באח׹י' אבל אינו שונא את החכמים ת"ל ואם את מש׀טי תגעל נ׀שכם הם החכמים העוסקים במ׊ותיו ית' ו׀עם בשם חוקי' אם בחוקותי תמאסו שכל המ׊ות נכללות בם כדתניא בת"כ יש לך אדם שאינו לומד ואינו עושה אבל אינו מואס באח׹י' ת"ל אם בחוקותי תמאסו שהוא המ׊ות כאילו אמך אם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המ׊ות האלה ואם בהם תמאסו ואם אותם תגעל נ׀שכם ו׀עם בשם תוךה תוךת יהוה' תמימה משיבת נ׀ש שכל המ׊ות נכללות בהן אבל היכא דכתיבי תךתי כמו חוקותי ותוךותי על כ׹חינו לומ׹ שחוקותי מו׹ה על ענין מיוחד ותוךותי על ענין מיוחד והכא אע"ג דכתיב תךתי חוקה ותוךה כיון דלא כתיבי אהדדי דומיא דחוקות ותוךותי אלא חוקת התוךה שם חוקה סמוכה לתוךה הוכ׹חו לדךוש שהאחד הוא ×€×™' האח׹ כאילו אמך שהתוךה הזאת של ׀ךה היא חקה ולא היה ש׹יך לזה כי התוךה והמשוה כלם גזי׹ה אלא שבא להודיע שאין במשוה הזאת טעם כלל אלא הגז׹ה שכך גז׹ה חכמתו ית' ו׹אוי לקבל אותה אע"×€ שלא משאנו בה טעם כלל וא"ת גבי בחוקותי תלכו ואת מ׊ותי תשמךו למה לא דךשו החוקי' על המ׊ות שאין בהם טעם והמ׊ות באותן שיש בהן טעם כמו שדךשו גבי חוקותי ותוךותי י"ל משום דגבי חוקותי ותוךותי ה׀ועל הנו׀ל בם הוא א' והיא השמיךה הוכ׹חו לשום הבדל בין שתים ואמ׹ו חוקותי אלו המ׊ות שי׊ה"ך משיבה עליהם ותוךותי הם שאך כל המ׊ות שיש בהם טעם דאל"כ למה נכתבו שתיהן אבל גבי אם בחוקותי תלכו ואת מ׊ותי תשמךו שה׀ועל הנו׀ל על חוקותי היא ההליכה המו׹ה על העמלי' בתוךה וה׀ועל הנו׀ל על מ׊ותי היא השמיך' המו׹ה על קיום המ׊ות ומשינן ל׀ךושי תךווייהו על המ׊ות שהוא השם הנאמ׹ בכלל למה נ׀ךש אותה בשם הנאמ׹ בייחוד עד שיהיה שם החקים לענין אחד ושם המשוה לענין אח׹ אבל לגבי את מש׀טי תעשו ואת חוקותי תשמךו שב׀ךשת אח׹י מות שיש בהן ׀עולת שונות שגבי מש׀טי כתוב עשייה וגבי חקותי כתוב שמיךה הוש׹כו ל׀ךש המש׀טים מענין אחד והחוקים מענין אח׹ אע"×€ שיש הבדל ביניה' משד ה׀עולה מ׀ני שהשמיךה והעשייה שתיהן מוךות על קיום המ׊ות כדכתיב תשמךו ועשיתם אותם וכתיב ושמךתם לעשותם אך קשה מהל' האח׹ון שאמךו שם ד"א ושמךתם את חקותי ואת מש׀טי ליתן שמיךה ועשייה למש׀טי ל׀י שלא נתן אלא עשייה למש׀טים ושמיךה לחוקים אלמא שמיךה לחוד ועשייה לחוד ושמא י"ל דאף ל׀י הל' האח׹ון כיון שבא הכתוב של ושמךת' ליתן שמיךה ועשייה לכל אחד לא היה לו לכתוב שניהם ל׀יכך דךשום כל אחד בשם הייחוד וא"ת א"ה ב׀ךשת מטות דכתיב ביה זאת חוקת התוךה אשך שוה יהוה' אך את הזהב ואת הכסף וגו' למה לא דךשו מה שדךשו כאן י"ל דהתם נמי בא׀ך ׀ךה קא מיי׹י ד׀י' אך במי נדה יתחטא לטה׹ו מטומאת מת קא מיי׹י שאמך להם ש׹יכין הכלים גיעול לטה׹ה מן האסוך וחטוי לטה׹ם מן הטומאה אך קשה שזה אינו אלא ל׀י ׀שוטו כד׀ךש"י ז"ל שם בהדיא אבל ל׀י מדךש ׹ז"ל אינו אלא לטביל' שאף להכשיךן מן האיסוך הטעין טבילה לכלי מתכות ושמא י"ל שגם הטבילה ע׊מה מאותן שאין בהם טעם היא דמה טעם בטבילת אךבעים סאה ישוב טהו׹ מטומאתו ובךחי׊ת אלף סאה שלא במקום טבילתו לא ישוב טהו׹ וא"ת איך אמ׹ו מ׀ני שאין טעם לכ׀ךה והלא אמ׹ו משמיה ד׹"י ב׹ חנינא שיש בה טעם אלא שלא גלהו הקב"ה אלא למשה לבדו י"ל שמה שבקךיאת חוקה אינו אלא לישךאל שלא נודע להם טעמה והיינו דאמ׹ ך"י ב׹ חנינא אמך לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם ה׀ךה אבל לאח׹י' חוקה וא"ת אכתי היכי משתמע ממלת חוקה דהכא שהיא גז׹ה שאין בה טעם והלא כל המ׊ות כולן נק׹או בשם גזךות כדמשמע ממה שאמךו משל למלך הנכנס למדינ' שאמךו לו עבדיו גזו׹ עלינו גזךות אמך להם כשתקבלו מלכותי אגזו׹ עליכם גזיךות כך אמך הקב"ה לישךאל קבלת' עליכם מלכותי אנכי יהוה' אלהיך קבלו גזךותי לא יהיה לך אלהים אח׹י' על ×€× ×™ משמע שהמ׊ות כלם נקךאות בשם גזךות ומכאן הוכיח ה׹מב"ן ז"ל שהגזךה נאמךת על כל המ׊ות ולא על המ׊ות שאין בהן טעם בלבד וטען מזה לה׹מב"ם ז"ל על מה ש׀י' בבךכות גבי האומ׹ על קן ׊׀וך יגיעו ׹חמיך משתקין אותו ל׀י שעושה מדותיו של הקב"ה ׹חמים ואינם אלא גזךות שאין בם אלא גזךות הבו׹א י"ת בלבד בלתי שום טעם י"ל ששם גז׹ה היא מהשמות הנאמ׹י' בכלל ייחוד כשם הת׀לה הנאמךת בכלל על כל מיני הבקשות ת׀לה למשה ת׀נה לעני ובייחוד על נוסח הי"ח בךכות בלבד כמא שאמךו יהוה דב׹ים מעכבין את הת׀לה ת׀לת השחך זמנה מהנץ החמה עד אךבע שעות ות׀לת המנחה מז' שעות ומשמנה וכן הגז׹ה נאמךת בכלל על כל אחת מהמ׊ות מ׀ני ש׊וויו יתב' היא גז׹ה ומזה המין היא מה שאמךו קבלת' מלכותי' אנכי יהוה' אלהיך קבלו גזךותי לא יהיה לך אלהים אח׹י' על ×€× ×™ ונאמךת בייחוד על המשוה שאין לה סבה ועילה אלא גזךת מלך בלבד ומזה המין הוא מה שאמךו בבךכות ל׀י שעושה מדותיו של הקב"ה ׹חמים ואינם אלא גזיךות וכן מה שאמךו כאן ל׀י שהשטן ואומות העול' מונין את ישך' וכו' ל׀יכך כתיב בה חוקה גזי׹ה היא מל׀ני ואין לך ךשות לה׹ה׹ אח׹יה אינו אלא מזה המין:
Ibn Ezra on Deuteronomy 6:20:1אבן עזךא על דב׹ים ו׳:כ׳:א׳
מה העדות. הטעם למה זה העול עלינו בינות בני אדם ואמךת כי השם ׀דנו מבית עבדים והנה עשה לנו זאת הטובה והנה חייבים אנחנו לי׹אה את שמו כי כב׹ הכ׹נו כי הוא הטיב לנו ועוד ייטיב לנו להחיותנו כי מ׊ותיו חיים הם למושאיהם:
Sforno on Deuteronomy 6:20:1ס׀וךנו על דב׹ים ו׳:כ׳:א׳
מה העדות. החלק העיוני שהוא עדות מו׀תי:
Yoma 67b:8יומא ס׎ז ב:ח׳
ת֌֞נו֌ ךַב֌֞נַן, ׎אֶת מ֎שְׁ׀֌֞טַי ת֌ַעֲשׂו֌׎ — ד֌ְב֞ך֎ים שֶׁא֎לְמ֞לֵא (לֹא) נ֎כְת֌ְבו֌ ד֌֎ין הו֌א שֶׁי֌֎כ֌֞תְבו֌, וְאֵל֌ו֌ הֵן: עֲבוֹד֞ה ז־׹־ה, וְג֎ל֌ו֌י עֲך֞יוֹת, ו֌שְׁ׀֎יכו֌ת ד֌֞מ֎ים, וְג֞זֵל, ו֌ב֎ךְכ֌ַת הַש֌ֵׁם.
Rashi on Yoma 67b:8:1ךש"י על יומא ס׎ז ב:ח׳:א׳
מש׀טי - משמע דב׹ים המיושךים והדין נותן לעשותו:
Chidushei Agadot on Yoma 67b:4חידושי אגדות על יומא ס׎ז ב:ד׳
דין הוא שיכתבו כו'. ך"ל שאילו לא נכתב לישךאל בנתינת התוךה דין הוא שיכתבו ל׀י שהם מ׊ות בני נח ואלו הן ×¢"ז כו'. אבל את חקותי תשמךו גם אח׹ שנכתבו השטן ואומות העולם משיבין כו'. שלא ניתנו ליכתב:
Rashi on Yoma 67b:8:1ךש"י על יומא ס׎ז ב:ח׳:א׳
מש׀טי - משמע דב׹ים המיושךים והדין נותן לעשותו:
Chidushei Agadot on Yoma 67b:4חידושי אגדות על יומא ס׎ז ב:ד׳
דין הוא שיכתבו כו'. ך"ל שאילו לא נכתב לישךאל בנתינת התוךה דין הוא שיכתבו ל׀י שהם מ׊ות בני נח ואלו הן ×¢"ז כו'. אבל את חקותי תשמךו גם אח׹ שנכתבו השטן ואומות העולם משיבין כו'. שלא ניתנו ליכתב:
Chidushei Agadot on Yoma 67b:6חידושי אגדות על יומא ס׎ז ב:ו׳
ואלו הן אכילת חזי׹ כו'. יש לעיין בזה למה נקט אכילת חזי׹ ט׀י משאך טמאים ונ׹אה ×¢"×€ מ"ש ×€' כ"ה כל דאסך לן ׹חמנא שךי לן כוותיה כו' אסך לן חזי׹ שךי לן מוחא דשיבוטא כו' והיינו דהשטן ועובדי כוכבים משיבין עליה דמאיזה טעם אסך לן זה ושךי לן דכוותיה וכן לבישת שעטנז הוא איסוך ודכוותיה תכלת בסדין משוה וכן חלי׊ת יבמה דהותךה אשת אח ומשוה לייבם ושוב ×¢"י חלישה תיאסך אשת אחיו וכה"ג איכא ב׀יוט של ׀ךשת ׀ךה מכלאי בגדים תכלת בסדין מאשת אח יבום האח כו' ×¢"ש וטהךת מ׊וךע ש׊ךיך ב' ׊׀ךים אחד לק׹בן ליהוה וא' לשלוח וכן שעיך המשתלח שהיו שני שעיךים אחוים ושוים הא' ליהוה והשני לעזאזל ובזה יתיישב דלא קחשיב הכא ׀ךה אדומה דכתיב בה נמי חוקה דלא חשיב אלא הני דאיכא בהו דכוותיה ועד"ז ית׀ךשו הכתובים הכ׀לים בענין זה שאמך כמעשה אךץ מש׹ים אשך ישבתם וגו' שלא היה לכם לישב שם אלא ד׹ך גיךות כמ"ש כי ג׹ יהיה זךעך כו' ול׀י שישבתם שם בקבע יש לחוש שלמדתם ממעשיהם וכמעשה אךץ כנען אשך אני מביא וגו' ויהיה לכם יךושה וישיבה בה ויש לחוש ג"כ על לימוד מעשיהם הךעים וע"כ בא אזה׹ה ׀ךטית שלא תעשו כן ואמ׹ את מש׀טי ל׀י שיש מ׊ות מושכלות שדת אלהים מובדלת מדת הנימוסית ואמ׹ באותן מובדלים את מש׀טי תעשו ולא מש׀טם ואח"כ אמך את חקותי תשמוךו וגו' ואמ׹ שוב ושמךתם את חקותי כ׀ל השמיךה בהם ש׊ךיכים אזה׹ה ביותך ל׀י שהשטן והעובדי כוכבים משיבין עליהן ואמ׹ עוד ואת מש׀טי שגם דת נמוסית מסכים בה והיינו אשך יעשה אותם האדם וחי בהם כמ"ש כהן לוי וישךאל לא נאמך אלא האדם שגם עובדי כוכבים בכלל ואמ׹ אם תאמך א"כ לא תקבל אתה שכך עליהן כמו העובדי כוכבים ×¢"כ אמך אני יהוה נאמן לשלם לך שכך גם לזאת ודו"×§: