Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 182:1שולחן ערוך, יורה דעה קפ״ב:א׳
One who removes the hair of the armpit or pubic area, even with scissors in a similar manner to a razor (i.e. close to the skin) receives lashes of rebellion. About what were these words said? In a place where only women remove it, so that he should not improve himself as women do. In a place where men, too, do so, however, if he does so they do not beat him. (Rama: Even initially this is permitted (Ran in Avodah Zarah). Only exceptionally scrupulous people refrain in all places (ibid and in Beis Yosef in the name of the Nimukei Yosef). See above Siman 156.) It is permitted to remove the hair of other limbs with scissors in any place.
דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ובו ו' סעיפים:המעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו במספרים כעין תער היו מכין אותו מכת מרדות בד"א במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים אם העביר אין מכין אותו: הגה ואפילו לכתחילה שרי (ר"ן פ"ב דעבודת כוכבים) רק החברים נמנעים בכ"מ (שם ובב"י בשם נ"י) (וע"ל סימן קנ"ו): ומותר להעביר שער (שאר) אברים במספרים בכל מקום :
Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the Nations 12:9משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י״ב:ט׳
The Torah does not forbid the removal of hair from other portions of the body - e.g., the armpits or the genitalia. This is, however, prohibited by the Rabbis. A man who removes [such hair] is given stripes for rebelliousness.Where does the above apply? In places where it is customary only for women to remove such hair, so that one will not beautify himself as women do. In places where it is customary for both men and women to remove such hair, one is not given stripes. It is permitted to remove hair from our other limbs with scissors in all communities.
הַעֲבָרַת הַשֵּׂעָר מִשְּׁאָר הַגּוּף כְּגוֹן בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְהַמַּעֲבִירוֹ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ אֶלָּא נָשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן עַצְמוֹ תִּקּוּן נָשִׁים. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמַּעֲבִירִין הַשֵּׂעָר הַנָּשִׁים וַאֲנָשִׁים אִם הֶעֱבִיר אֵין מַכִּין אוֹתוֹ. וּמֻתָּר לְהַעֲבִיר שְׂעַר שְׁאָר אֵיבָרִים בְּמִסְפָּרַיִם בְּכָל מָקוֹם:
Tur, Yoreh De'ah 182:1טור, יורה דעה קפ״ב:א׳
...
העברת שער מהגוף העברת תער בשאר הגוף ובית השחי ובית הערוה פר"ת שדינן שוה שאסורין בתער ומותרין במספריים וי"א דוקא בשאר הגוף מותר במספריים אבל של בית השחי ושל בית הערוה אסורין אפי' במספריים וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל אסור לחככו בידו כדי להסירו אבל מותר לחככו בבגדו להסירו כתבו הגאונים מי שמגלח כל שער שבו מראשו ועד רגלו שמותר לו לגלח גם של בית השחי ובית הערוה דכיון שמגלח כל גופו אין זה יפוי אדרבה ניוול הוא אלא שלשם רפואה מגלח כתב הרמב"ם שלא אסרו העברת שער אלא במקום שאין מעבירין אותו אלא הנשים שלא יתקן עצמו בתיקון נשים אבל במקום שמעבירים האנשים השער אם העבירו אין מכין אותו: לא תלבש אשה בגדים המיוחדין לאיש לפי מנהג המקום לא תגלח אשה כאיש לא ילבש איש בגדי אשה ואם ליקט שער לבן מתוך השחור חייב משום ולא ילבש גבר שמלת אשה ואפי' בשער אחד ומטעם זה אסור להסתכל במראה לפי שהוא תכשיט בנשים אם לא לצורך כדפרי' לעיל וכ"כ הרמב"ם גבי צבע מי ששערו שחור וצבעו לבן חייב אפי' בשער אחד:
Prisha, Yoreh De'ah 182:5:1פרישה, יורה דעה קפ״ב:ה׳:א׳
...
אבל במקום שמעבירין שער האנשים נראה דר"ל אנשים עכו"ם דכיון דנהוג נהוג ולמדין ממנהג העכו"ם גם יש לומר דעל ישראל קאמר דהיכי דהנהיגו כן כולם יחד אין מוחין בידם:
Prisha, Yoreh De'ah 182:6:1פרישה, יורה דעה קפ״ב:ו׳:א׳
...
אין מכין אותו ור"ן ונ"י ס"ל שהוא מותר אלא שהחברים נמנעין:
Ran on Avodah Zarah 9b:7ר"ן על עבודה זרה ט׳ ב:ז׳
...
שומט את ידו. קודם לכן שלש אצבעות לכל רוח כדלקמן כדי שלא יהא הוא מתקנה ואיכא למידק דמהכא משמע דמותר לאיש להסתכל במראה וליכא משום לא ילבש גבר. שמלת אשה ובפרק שואל בשבת (דף קמט.) משמע נמי הכי דתנן התם דאין רואין במראה בשבת ואוקים לה בגמרא במראה של מתכת ומשום השרת נימין הא בחול או אפילו בשבת בשאינו של מתכת שרי ואילו בתוספתא תניא התירו לבית ר"ג לראות במראה מפני שהן זקוקין למלכות והכי איתא בירושלמי יש לומר דבכל מקום שרגילין האנשים להסתכל במראה כמו הנשים מותר וליכא משום לא ילבש גבר שמלת אשה ושמעתא דהכא ומתני' בשבת ותוספתא נמי בהכי איירי ואפ"ה הוצרכו להתיר לבית רבן גמליאל לפי שהחברים היו נמנעים בכ"מ וכי ההיא דאמרינן בפרק שני נזירים (דף נט.) האי גברא דאיחייב נגדא בבי דינא דרבי אמי דלייה לדרעיה ואיגלי בית השחי דידיה [חזייה] דלא מעבר אמר ליה שבקיה מן חבריא הוא דין והיינו לפי שבאותו מקום נהגו האנשים להעביר שער של בית השחי ושל בית הערוה וזה שלא העביר הכיר שהיה מן החברים דאי לכולי עלמא אסור היכי קאמר משום דחזייה דלא מיעבר דמן חבריא הוא ומכאן הורו הגאונים ז"ל שמותר להעביר שער של בית השחי ושל בית הערוה במקום שנהגו: