Avodah Zarah 15b:3עבודה זרה ט״ו ב:ג׳
Abaye said to Rabba: And does this mean that wherever a person is commanded to allow his possessions to rest it is prohibited to sell an item to one who might use it to perform labor, even if he might also use it for an innocent purpose? But there is the case of a field, as a person is commanded to let his field rest during the Sabbatical Year, and yet we learned in a baraita that Beit Shammai say: A person may not sell a plowed field during the Sabbatical Year, as it is presumed that the buyer will sow it, and Beit Hillel permit this sale, since the buyer can let it lie fallow during the Sabbatical Year. In this case, although one is commanded to let his field rest during the Sabbatical Year, he may still sell it under the assumption that the buyer will use the field in a permitted manner.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְכֹל הֵיכָא דְּאָדָם מְצוֶּּוה אָסוּר? וַהֲרֵי שָׂדֶה, דְּאָדָם מְצוֶּּוה עַל שְׁבִיתַת שָׂדֵהוּ בַּשְּׁבִיעִית, וּתְנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִמְכּוֹר אָדָם שְׂדֵה נִיר בַּשְּׁבִיעִית, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹבִירָהּ!
Rashi on Avodah Zarah 15b:3:1רש"י על עבודה זרה ט״ו ב:ג׳:א׳
...
אדם מצווה על שביתת שדהו - שנת שבתון יהיה לארץ:
Tosafot on Avodah Zarah 15b:2:1תוספות על עבודה זרה ט״ו ב:ב׳:א׳
...
מי דמי התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית - פירש הקונט' הלכך ליכא למיגזר משום שכירות ושאלה ונסיוני ואי משום לפני עור לא תתן מכשול תלינן בשחיטה אבל גבי עובד כוכבים לענין שבת אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ואיכא למיגזר משום הני עד כאן לשון הקונטרס וקשיא דא"כ מאי קפריך והרי שדה והא לא שייך בה שאלה ונסיוני תדע דהא לא אסרינן מכירת שדה לעובד כוכבים מהאי טעמא כי היכא דאסרי' בהמה גסה לכך נראה לפרש התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית פירוש לפי שאין האיסור תלוי בגוף הבהמה אלא בגוף הקרקע ואפילו השאיל פרתו לעובד כוכבים לחרוש בה בשביעית אין שום איסור שביעית על הבהמה דאין כאן גנאי ויש להתיר למכור לישראל חשוד מטעם תלייה דאימר לשחיטה זבנה אבל גבי שבת שהאיסור תלוי בגוף הבהמה ואיכא איסור לבעלים אם יחרוש בו העובד כוכבים לפיכך אין להתיר למכרה מטעם תלייה דשחיטה ופריך והרי שדה דאדם מצווה על שביתת שדהו וכשהוא ביד ישראל אחר יש בו איסור דאורייתא אם זרע בו הישראל ותלינן להיתרא: