Rashi on Exodus 38:21:2רש"י על שמות ל״ח:כ״א:ב׳
המשכן משכן OF THE TABERNACLE, EVEN OF THE TABERNACLE — The word משכן is mentioned here twice in allusion to the Temple that was taken in pledge (משכן) — as it were — (as a security for Israel’s repentance) by being twice destroyed for Israel’s iniquities (Midrash Tanchuma, Pekudei 5).
המשכן משכן. שְׁנֵי פְעָמִים, רֶמֶז לַמִּקְדָשׁ שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן בִּשְׁנֵי חֻרְבָּנִין עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל (תנחומא):
Midrash Tanchuma, Pekudei 5:5מדרש תנחומא, פקודי ה׳:ה׳
Moses said: Master of the Universe, we have completed the work, what shall we do with the balance of the offering? He replied: Build a Tabernacle for the testimony with it. He went and did so. When he came to give the accounting, he told them: Such-and-such was used for the Sanctuary, and with the balance I made the Tabernacle for the testimony. R. Samuel said: Why was the word mishkan (“Tabernacle”) repeated twice? Because it was seized twice on account of their sinfulness. That is why the men of the Great Synagogue said: We have dealt (habal habalnu) very corruptly against Thee (Neh. 1:7). Hence the Temple was seized twice as a pledge.
אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי עָשִׂינוּ הַכֹּל, מַה נַּעֲשֶׂה מִן הַמּוֹתָר. אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה מִשְׁכָּן לָעֵדוּת. הָלַךְ וְעָשָׂה. כֵּיוָן שֶׁבָּא לִתֵּן לָהֶם חֶשְׁבּוֹן, אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ יָצָא לַמִּשְׁכָּן, וּבַיּוֹתֵר עָשִׂיתִי לְמִשְׁכַּן הָעֵדוּת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל, לָמָּה מִשְׁכָּן מִשְׁכָּן שְׁנֵי פְעָמִים, שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵיהֶם. הוּא שֶׁאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אוֹמְרִים: חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ (נחמיה א, ז), הֲרֵי שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן שְׁנֵי פְעָמִים.
Gur Aryeh on Shemot 38:21:1גור אריה על שמות ל״ח:כ״א:א׳
...
אלה פקודי המשכן משכן שנתמשכן שני פעמים כו'. ואם תאמר, ומאי ענינו לכאן לכתוב זה כאן, ולמה לא כתב זה בכל הפרשה שקדמה, אמנם דבר זה הוא מופלא בחכמה, וזה ידוע ממה שנשתברו הלוחות מפני שניתנו בפומבי ושלט בהם עין הרע (תנחומא תשא, לא), ומפני שכאן כתיב "אלה פקודי המשכן" שנמנו כל המשכן, ומפני כך שלט בהם עין הרע, שכל דבר שבמנין עין הרע שולט בו (רש"י לעיל ל, יב), ומפני שהיה מנין לכל דבר שבמשכן, שלט עין הרע בזה. וכן בית המקדש, כל דבר שהיה במקדש היה בו מנין כאשר נכתב בפירוש, וכל מקום שיש מנין עין הרע שולט בו:
Haamek Davar on Exodus 38:21:2העמק דבר על שמות ל״ח:כ״א:ב׳
...
משכן העדות. הוא מיותר. ומכ״ש כאן שאינו מדבר בתכלית המשכן. אלא במנין הוצאות מלאכת המשכן. ומזה יצא דרש ברבה שבא משה ושאל מהקב״ה מה נעשה בנותר. והשיב כל מה שאתה יכול הטל על משכן העדת. והמדרש הוא פלא לפי הנראה שכונת משכן העדות הוא הארון שעמד בקה״ק. והרי כבר הי׳ עשוי כ״צ. וא״א להוסיף על עוביו עוד זהב. אלא נראה פי׳ משכן העדות הוא ארון עץ שעשה משה מתחלה ואח״כ עמד באהל משה ובו הי׳ מונח פרשיות ש״ת עד שנגמרה והובא בסוף לקדה״ק כדאי׳ בב״ב ספ״א. והנה מתחלה צוה הקב״ה לעשות ארון עץ דוקא וביארנו במקומו בס׳ דברים י׳ שבא הכונה ללמדם על עמלה של תלמוד שניתן בכח לוחות שניות. שזה דרכה ש״ת לבא מתחלה בעוני. אמנם אחר היגיעה ועמלה ש״ת הרי יש שני דרכים. א׳ מי שאינו מוסיף לקח בחידוש ופלפול ומגיע לתכלית יגיעתו במהרה ומה שנדרש להוראה מדמי מילתא למילתא. וזה הכח בא מכח הארון שבקדה״ק. שבמעט זמן ניתן לשם הלוחות השניות עצמן ובא לתכלית גדולתו. אבל הדרך הב׳ הוא מי שמוסיף לקח ופלפול ואינו מגיע לתכלית הוראה מהר עד שיגע עוד הרבה. אמנם כשבא לתכליתו הרי הוא מוסיף כבוד וגדולה וזה הכח בא על ידי פרשיות שכתב משה והיו מונחין אצלו. ומש״ה היו עוד בארון עץ עד שלבסוף אמר הקב״ה להטיל עליהם זהב כל שאפשר ללמד שאין קץ וגבול לכבודו. ולפי זה הדרוש יהי׳ משמעות המקרא שאנו עומדים בו אלה פקודי המשכן. הידוע עד כה. ועוד הראה חשבון כמה העלה על משכן העדות שהוא הארון של אהל משה אשר הוא במעלה רמה וגבוה שקדושתו וגדולתו א״צ לגבול המקום של קדה״ק דוקא. ולא גבול של צמצום זהב שהוא משל לכבוד:
Haamek Davar on Exodus 38:21:2העמק דבר על שמות ל״ח:כ״א:ב׳
...
משכן העדות. הוא מיותר. ומכ״ש כאן שאינו מדבר בתכלית המשכן. אלא במנין הוצאות מלאכת המשכן. ומזה יצא דרש ברבה שבא משה ושאל מהקב״ה מה נעשה בנותר. והשיב כל מה שאתה יכול הטל על משכן העדת. והמדרש הוא פלא לפי הנראה שכונת משכן העדות הוא הארון שעמד בקה״ק. והרי כבר הי׳ עשוי כ״צ. וא״א להוסיף על עוביו עוד זהב. אלא נראה פי׳ משכן העדות הוא ארון עץ שעשה משה מתחלה ואח״כ עמד באהל משה ובו הי׳ מונח פרשיות ש״ת עד שנגמרה והובא בסוף לקדה״ק כדאי׳ בב״ב ספ״א. והנה מתחלה צוה הקב״ה לעשות ארון עץ דוקא וביארנו במקומו בס׳ דברים י׳ שבא הכונה ללמדם על עמלה של תלמוד שניתן בכח לוחות שניות. שזה דרכה ש״ת לבא מתחלה בעוני. אמנם אחר היגיעה ועמלה ש״ת הרי יש שני דרכים. א׳ מי שאינו מוסיף לקח בחידוש ופלפול ומגיע לתכלית יגיעתו במהרה ומה שנדרש להוראה מדמי מילתא למילתא. וזה הכח בא מכח הארון שבקדה״ק. שבמעט זמן ניתן לשם הלוחות השניות עצמן ובא לתכלית גדולתו. אבל הדרך הב׳ הוא מי שמוסיף לקח ופלפול ואינו מגיע לתכלית הוראה מהר עד שיגע עוד הרבה. אמנם כשבא לתכליתו הרי הוא מוסיף כבוד וגדולה וזה הכח בא על ידי פרשיות שכתב משה והיו מונחין אצלו. ומש״ה היו עוד בארון עץ עד שלבסוף אמר הקב״ה להטיל עליהם זהב כל שאפשר ללמד שאין קץ וגבול לכבודו. ולפי זה הדרוש יהי׳ משמעות המקרא שאנו עומדים בו אלה פקודי המשכן. הידוע עד כה. ועוד הראה חשבון כמה העלה על משכן העדות שהוא הארון של אהל משה אשר הוא במעלה רמה וגבוה שקדושתו וגדולתו א״צ לגבול המקום של קדה״ק דוקא. ולא גבול של צמצום זהב שהוא משל לכבוד: