סנהדרין צ״ב א:ו׳
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל פַּרְנָס שֶׁמַּנְהִיג אֶת הַצִּבּוּר בְּנַחַת, זוֹכֶה וּמַנְהִיגָם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם״.
ראש השנה י״ז א:י״א
וְשֶׁנָּתְנוּ חִיתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים — אָמַר רַב חִסְדָּא: זֶה פַּרְנָס הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵירָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל פַּרְנָס הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵירָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֵינוֹ רוֹאֶה בֵּן תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא יִרְאֶה כׇּל חַכְמֵי לֵב״.
ערכין י״ז א:ג׳
״זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה״, פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: דּוֹר לְפִי פַּרְנָס, וְחַד אָמַר: פַּרְנָס לְפִי דוֹרוֹ.
יומא כ״ב ב:י״ט
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מָה לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּת בֵּית שָׁאוּל — מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דּוֹפִי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קוּפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו. שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו אוֹמְרִין לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ.
חגיגה ה׳ ב:ט״ו
תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁלֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה עֲלֵיהֶן בְּכׇל יוֹם: עַל שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, וְעַל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲסוֹק בְּתוֹרָה וְעוֹסֵק, וְעַל פַּרְנָס הַמִּתְגָּאֶה עַל הַצִּבּוּר.
ברכות נ״ה א:י״א
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָכִים בַּצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רְאוּ קָרָא ה׳ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל״, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל? אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ הָגוּן — לְפָנַי לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! אָמַר לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן, לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם. הָלַךְ וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: הָגוּן עֲלֵיכֶם בְּצַלְאֵל? אָמְרוּ לוֹ: אִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְפָנֶיךָ הוּא הָגוּן, לְפָנֵינוּ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן!
ערכין י״ז א:ג׳
״זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה״, פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: דּוֹר לְפִי פַּרְנָס, וְחַד אָמַר: פַּרְנָס לְפִי דוֹרוֹ.
רש"י על ערכין י״ז א:ג׳:א׳
מאי דכתיב זה דור דורשיו - דמקיש דור לדורשיו:
חידושי אגדות על ערכין י״ז א:ב׳
שם וניחותא. פרש"י ענוה אם הדור עז הקב"ה מעמיד עליהם פרנס עז ואם הדור נוחין זה לזה הקב"ה מעמיד עליהם פרנס שמנהיגם בנחת ומ"ד דור לפי פרנס איפכא דאחר פרנס אימשכא ולא ניחא להו למימר דדורשיו קאי אדור שהם כולם דורשי ה' אלא אפרנסים טובים שהם ודאי דורשי ה' או שכינוי דורשיו קאי אפרנסים שהם דורשי טוב לדור כמ"ש דורש טוב לעמו וק"ל:
שערי תורת בבל על ערכין י״ז א:א׳
(יז רע"א) פליגי בה ר' יהודה נשיאה ורבנן חד אמר דור לפי פרנס וכו' לימא למעליותא וכו'.—פליאה דעת ממני למה לא ניחא להו לפרש כפשוטו: למעליותא, אלא שאין כלל בלא פרט, דודאי רובא דרובא הכי הוא, דור לפי פרנס או פרנס לפי הדור, ומ"מ יקרה פעם מי שיוצא מן הכלל. וכעין זה יש בפר"א פמ"ב: "ר' ראובן אומר הכל הולך אחר הראש ובזמן שהרועה טוב והולך בדרך ישרה הצאן הולכין אחריו". וגם בחולין (ד ב) אמרינן: "ודילמא גברי דאחאב הוו מעלי? לא ס"ד דכתיב מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים; ודילמא גברי דיהושפט לא הוו מעלי וכו'? לא ס"ד מדמושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים הא לדבר אמת כל משרתיו צדיקים". ועוד אמרו בירוש' סנה' ספ"ב: "כדור כן הנשיא כנשיא כן הדור", ומשם משמע שאין מחלוקת בין ר' יהודה נשיאה ורבנן, דתרוייהו איתנהו, ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי.