Midrash Tanchuma, Ki Tisa 9:5מדרש תנחומא, כי תשא ט׳:ה׳
This they shall give. R. Meir said: The Holy One, blessed be He, removed from beneath His throne of glory a coin of fire (the size of a half-shekel coin) and showed it to Moses. Then He said to him: This they shall give. That is to say, everyone who passes by as the census is taken shall give something similar to them.
זֶה יִתְּנוּ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ: זֶה יִתְּנוּ, כָּזֶה יִתְּנוּ. כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֵדִים, כֹּל הָעוֹבֵר עַל סְכוּמַיָּא.
Midrash Tanchuma, Ki Tisa 10:4מדרש תנחומא, כי תשא י׳:ד׳
And when He said: When shall they give every man a ransom for his soul (Exod. 30:12), he wondered and said: Who is able to give a ransom for his soul, since it is said: No man can by any means redeem his brother, nor give to God a ransom for him, for too costly is the redemption of their soul (Ps. 48:8–9)? He replied: It is not as you imagine. This they shall give indicates that they shall give something like this. R. Huna said in the name of Rab: The Almighty, whom we cannot find out, is excellent in power (Job 37:23) implies that the Holy One, blessed be He, did not impose impossible burdens upon Israel. When Moses realized that he declared: Happy is the people that is in such a case (Ps. 144:15) and Happy is he whose help is the God of Jacob (ibid. 146:5).
וּכְשֶׁאָמַר וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ, תָּמַהּ וְאָמַר: מִי יוּכַל לָתֵת פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם (תהלים מט, ט), אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ (תהלים מט, ח). אָמַר לוֹ: לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתְּ סָבוּר, אֶלָּא זֶה יִתְּנוּ, כָּזֶה יִתְּנוּ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אָמַר: שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ (איוב לו, כג). אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרָחוֹת עִם יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה כָּךְ, אָמַר: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ (תהלים קמד, טו), אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ (תהלים קמו, ה).
Rashi on Exodus 30:13:1רש"י על שמות ל׳:י״ג:א׳
זה יתנו THIS SHALL THEY GIVE — He (God) showed him (Moses) a kind of fiery coin the weight of which was half a shekel and said to him, “Like this shall they give” (Midrash Tanchuma, Ki Tisa 9).
זה יתנו. הֶרְאָה לוֹ כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ וּמִשְׁקָלָהּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וְאוֹמֵר לוֹ כָּזֶה יִתְּנוּ (תלמוד ירושלמי שק' א'):
Menachot 29a:15מנחות כ״ט א:ט״ו
The school of Rabbi Yishmael taught: Three matters were difficult for Moses to comprehend precisely, until the Holy One, Blessed be He, showed them to him with His finger, and these are the three matters: The form of the Candelabrum, and the exact size of the new moon, and the impure creeping animals. The Candelabrum was shown to him, as it is written: “And this is the work of the Candelabrum” (Numbers 8:4). The new moon was shown to him, as it is written: “This month shall be for you the beginning of months” (Exodus 12:2). The creeping animals were shown to him, as it is written: “And these are they which are unclean for you among the swarming things” (Leviticus 11:29). And there are those who say that God also showed Moses the halakhot of slaughtering, as it is stated: “Now this is that which you shall sacrifice upon the altar” (Exodus 29:38), and slaughtering is the first ritual of sacrifice.
תנא דבי רבי ישמעאל שלשה דברים היו קשין לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו ואלו הן מנורה וראש חדש ושרצים מנורה דכתיב (במדבר ח, ד) וזה מעשה המנורה ראש חודש דכתיב (שמות יב, ב) החודש הזה לכם ראש חדשים שרצים דכתיב (ויקרא יא, כט) וזה לכם הטמא ויש אומרים אף הלכות שחיטה שנאמר (שמות כט, לח) וזה אשר תעשה על המזבח:
Mizrachi, Exodus 30:13:1מזרחי, שמות ל׳:י״ג:א׳
...
זה יתנו הראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל ואמר לו כזה יתנו. במדבר רבה אבל במנחות פרק הקומץ רבה תנא דבי רבי ישמעאל שלשה דברים היו קשים למשה עד שהראם לו הקדוש ברוך הוא באצבעו ואלו הן מנורה וראש חדש ושרצים מנורה דכתיב וזה מעשה המנורה ראש חדש דכתיב החדש הזה לכם ראש חדשים שרצים דכתיב וזה לכם הטמא וי"א אף הלכות שחיטה דכתיב וזה אשר תעשה ובשמות רבה אחד מארבע' דברים שהראה הקב"ה למשה באצבעו לפי שהיה מתקשה בהם שמן המשחה שנא' שמן משחת קדש יהיה זה לי ומעשה המנורה ושרצים והלבנה ואלו שקלים לא קאמרי גם יש לתמוה מ"ש הני אי משום דכתיב בהו זה המורה על הרמוז שקלי' נמי כתיב בהו זה אבל גבי וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם זאת התורה אדם כי ימות באהל זאת חקת הפסח דין הוא שלא ידרשו בהם כלום משום דבשלמא גבי מנורה כתיב בה וזה מעשה המנורה ולא היה שם מעשה כי אם בשעה שעשא' בצלאל וגבי לבנה כתי' בה החדש הזה שפירושו המתחדש הזה ולא היה באותה שעה מחחדש אלא אחר שקיעת החמה שאז לא היה הדבור למשה כי אם ביום וגבי שרצים כתיב וזה לכם הטמא ולא היה שם שום טמא בעד שדבק עמו וכן גבי שקלים דין הוא שידרשו בו מפני שכתוב בו זה יתנו שפירושו זה השקל יתנו ולא היה שם שקל בעת הדבור אבל גבי וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם שהדבר מורה הדבר הספוריי וכבר היה אז וכן גבי וזאת התורה זאת חקת הפסח שהתורה והחקים מורים על ההוראה והגזרה ששניהם מורים על הדבור הספוריי וכבר היה שם לא הוצרכו לדרוש בה כלום ומשום דלגבי הלכות שחיטה דכתיב בהו וזה אשר תעשה על המזבח לא כתיב ביה לא דבר ולא תורה ולא חוקה המורים על הדבור הספוריי אלא וזה אשר תעשה שהוא כאילו אמר וזה המעשה אשר תעשה על המזבח והמעשה לא היה כי אם בשעת העבודה דרשו היש אומרים שהראה לו הקב"ה למשה כל הלכות שחיטה שלא היה מבין מהיכן היא המוגרמת כדפרש"י שם אבל תנא דבי רבי ישמעאל דסבירא ליה דפירוש וזה אשר תעשה על המזבח הוא על ספו' המעשה שבבקר תעשה הכבש הא' ובין הערבים תעשה הכבש השני ושתביא עם כל אחד עשרון סולת בשמן כתית רבע ההין ורביעית ההין יין שהסדר הזה הוא ספוריי וכבר היה בעת הדבור לא דרשו בו כלום וכמוהו וזה אשר תעשה אותה שלש מאות אמה שפירושו שבזה הסדר ראוי שתסדר התיבה בארכה ורחבה וגובהה שיהיה ארכה שלש מאות אמה ורחבה חמשים אמה וגובהה שלשים אמה ופתח התיבה בצדה ושתחלק גובהה לשלשה חלקים תחתיים שניים ושלשים לא דרשו בו שום אחד מחכמי ישראל כלום אך יש לתמוה על הי"א שדרשו גבי וזה אשר תעשה על המזבח ולא דרשו גבי וזה אשר תעשה אותה מאי שנא הכא דדרשי ביה ומאי שנא גבי וזה אשר תעשה אותה שלש מאות אמה שלא דרשו בו כלום:
Divrei David on Rashi, Exodus 30:13:1דברי דוד על רש״י, ספר שמות ל׳:י״ג:א׳
...
זה יתנו, הראה לו כמין מטבע של אש, הרא"ם וג"א האריכו בענין למה לא חשבו בגמ' ובמדרשים מטבע זו כמו שמכר מנורה וחודש ושרצים דכתיב בהו זה. ולעד"נ דשם לא מנו אלא דברים שנתקשה משה להבינם כי יש הרבה פרטיים בהם, ע"כ הוכרח הקב"ה להראותם באצבע, אבל כאן לא היה קושי במטבע של מחצית השקל ומה שהראה לו הש"י כאן נראה דרמז לו דקדושה גדולה יהיה במטבע שיתנו דהיא עצמה המטבע של אש שבאה מתחת כסא הכבוד, וע"ז אמר זה יתנו כלומר דבר זה עצמו ויוסיפו קדושה למעלה ע"י נתינת מטבע של כסף שלהם: