Exodus 29:39שמות כ״ט:ל״ט
אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃
Megillah 28a:10מגילה כ״ח א:י׳
שָׁאַל רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רַבִּי נְחוּנְיָא הַגָּדוֹל (אָמַר לוֹ): בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אֲתוֹ גַּוּוֹזֵי וְקָא מָחוּ לֵיהּ. סְלֵיק, יְתֵיב אַרֵישָׁא דְּדִיקְלָא. אֲמַר לֵיהּ, רַבִּי: אִם נֶאֱמַר ״כֶּבֶשׂ״ לָמָּה נֶאֱמַר ״אֶחָד״? אָמַר לְהוּ: צוּרְבָּא מִדְּרַבָּנַן הוּא, שִׁבְקוּהוּ.
Ben Yehoyada on Megillah 28a:1בן יהוידע על מגילה כ״ח א:א׳
שָׁאַל רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רַבִּי נְחוּנְיָא הַגָּדוֹל: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אַתּוּ גַּוְּזָאֵי קָא מָחוּ לֵיהּ. סָלִיק, יָתִיב אַרֵישָׁא דְּדִיקְלָא. נראה לי בס"ד הטעם על פי מה שאמר הרב עיון יעקב ז"ל, דמה ששאל לו דבר זה של (במדבר כח, ד) 'כֶּבֶשׂ אֶחָד' להודיע דלא קץ בחייו ח"ו, אלא מתפלא איך צדיק שכמותו שהוא גדול הדור המיוחד שבדורו לא נתפס בעון הדור שהאריך ימים כל כך? ורצונו לידע הדברים שהגינו עליו כי תורה היא וללמוד הוא צריך ולעולם רבי עקיבא ידע להאי דרשא ד'מְיֻחָד שֶׁבְּעֶדְרוֹ' ורק עשה זה בתורת שאלה כדי לעורר אותו על כונתו בשאלה הראשונה ששאל במה הארכת ימים עד כאן דבריו עיין שם. ולפי זה מובן שפיר הטעם דיתיב אדיקלא שהוא התמר שנמשל בו הצדיק דכתיב (תהלים צב, יג) 'צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח' ורצונו לומר בשביל שאני רואה אותך צדיק גדול וגבוה מכל אדם כתמר זה לכך אני מתפלא על אשר לא נענשת בעון הדור! ורצוני לדעת המידות שהגינו עליך? גם רמז כַּתָּמָר שאין יד אדם נוגעת בפירותיו מחמת גובהו כן הוא לא נגע בו כלום מחטאות בני האדם שבדור הזה.
HaKtav VeHaKabalah, Numbers 28:4:1הכתב והקבלה, במדבר כ״ח:ד׳:א׳
את הכבש אחד. ארז"ל (מגלה כ"ח) אם נאמר הכבש למה נאמר אחד, אחד המיוחד שבעדרו, ע"כ. הכוונה על ששינה הכתוב בלשונו לומר הכבש בה"א ואחד בלא ה"א, ובאמת שניהם ראויים בה"א כמ"ש בתצוה, דוגמה לזה נאמר (שמואל א א׳:ב׳) שם אחת חנה ושם השנית פנינה, דמן הראוי לומר שם האחת, כמנהג הלשון בכל המקרא שם האחד אלדד ושם השני מידד (לעיל י"א), שם האחת שפרה ושם השנית פועה, ואמר שם אחת בלא ה"א בראש לחלק ההצטרפות שביניהם, ולהורות שהיא היתה החשובה ומיוחדת בנשיו, כי את חנה אהב; ובזה מתבארים דברי רש"י התמוהים שבמס' מנחות (ד' נ') שאמרו אבל נתחנך המזבח אפי' ראשון בין הערבים, ובההוא קרא לא כתיב את הכבש האחד תעשה בבקר (ע"ש שנפלה הה"א בדפוס בטעות, וע"ש בהעתקת הר"ע ברטנורא), וכוונתו מבוארת שבנפול הה"א נתחלק ההצטרפות שבינותם, וע' במאזנים להראב"ע עיקר ההבדל שבין שתי הלשונות (רוו"ה). ועל יסוד זה ישמשו רבותינו גם בדרך שיחתם מלת אחת לענין הפלגה, אמרו (מנחות י"ח) והיה חביב לו ביותר עד לאחת, ומלת מאד שהוא בעברי מלת הפלגה יתרגמהו הארמי במלת לחדא. ע"ש בתוס':