Sanhedrin 39a:14סנהדרין ל״ט א:י״ד
אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבָהוּ: אֱלֹהֵיכֶם כֹּהֵן הוּא, דִּכְתִיב ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״. כִּי קַבְרֵיהּ לְמֹשֶׁה, בְּמַאי טְבֵיל? וְכִי תֵּימָא בְּמַיָּא, וְהָכְתִיב ״מִי מָדַד בְּשׇׁעֳלוֹ מַיִם״?
Tosafot on Sanhedrin 39a:14:1תוספות על סנהדרין ל״ט א:י״ד:א׳
במאי טביל - הא לא קשה ליה היאך נטמא דישראל נקראו בנים למקום:
Chidushei Agadot on Sanhedrin 39a:10חידושי אגדות על סנהדרין ל״ט א:י׳
כי קברי למשה במאי טביל וכו'. המין הזה המאמין בגשמות כי דבר הרוחני לא יקבל טומאה ולפי טעותו השיב לו ר' אבהו בדרך דחייה כפי' רש"י שהטעהו לפרש לו הכתוב כך דלפי פשוטו ודאי דלטומאת מת לא מהני אש ובעי מים לטהרתו וקרא לענין בליעת איסור איירי דכל אשר לא יבא כבר בתשמישו ע"י אש סגי בהעברת מים וכתבו התוס' במאי טביל הא לא קשה ליה היאך נטמא דישראל נקראו בנים למקום עכ"ל וי"ל דהיה סבר דאיכא למימר דקבורת משה היה כעין מת מצוה כיון דלא ידע איש את קבורתו ומת מצוה מותר לכהן וק"ל:
Petach Einayim on Sanhedrin 39a:3פתח עינים על סנהדרין ל״ט א:ג׳
במאי טביל. עמ"ש התוס' ועמ"ש בעניותי בספרי הקטן ראש דוד פרשת בא דף מ"ט ע"ג בס"ד:
Rosh David, Bo 26ראש דוד, בא כ״ו
ועוד מילתא בפומאי כי הנה כבר כתבנו בדרושים הקודמים (פ' שמות) כי טעם זה דקושי שעבודם עלה לתשלום שנים שחסרו מת' שנה לא יתכן אלא במונח דישראל יש להם דין בנים, ועל כן אשר הרעו המצרים וימררו את חייהם עולה לחשבון גדול, ברם אי ישראל יש להם דין עבדים קושי שעבודם אינו עולה לכלום כי אם שני גלותם במספרם המה יעלו שנות מספר פשוט שנה לשנה אחת לאחת למצוא חשבון ושנותם בבהלה במרירות ותוקף שעבוד לא יוסיפו בחשבון, וכתבנו כי ז"ש רז"ל (שמו"ר פט"ו) שהקב"ה בא מצרים מלאה גלולים להציל ישראל להורות דיש להם דין בנים והכהן מטמא לבנו, על דרך שכתבו התוס' פ' אחד דיני ממונות (ל"ט.) במ"ש כי קבריה למשה במאי טביל, דהא דלא קשיא ליה היאך נטמא משום דישראל נקראו בנים למקום, והוצרך הוא יתברך לזה להורות דהם בנים בו בפרק דבזה יוודע טעם צאתם לפני זמנם דקושי ומרירות השעבוד הכל בא לחשבון להשלים חסרון השנים לתשלום ת' שנה דכיון שהם בנים אפילו כל דהוא תוספת שעבוד לבן מלך לא יפול מצער"ת ראשו ארצה, אמנם על דברי התוס' קשה דזה דין כהן הדיוט שמטמא לבנו ואין הפה יכול לדבר לצד עילאה כביכול שדין כהן הדיוט ח"ו יש לו, ולעיל פ' שמות כתבנו משם רבני אשכנז דזה תוקף חיבתו יתברך ואנן בעניותין סמכינן ליה אמאמרם ז"ל ע"ש, ועוד בה אצל עין רוגל כתבי הקדש רבינו האר"י זצ"ל בסוד ברכת הדיוט וסוד כהנא רבא דין הוא אבא ימצא מנוח, אך עתה הדרשא תדרש דרך אחרת וזאת התורה אור נוצץ כפטיש יפוצץ.