Sefer HaIkkarim, Maamar 4 35:7ספר העקרים, מאמר ד ל״ה:ז׳
ועל היות זאת האמונה היותר מיוחדת מן האמונות המקובלות באומה קבעוה מיד אחר ברכת אבות, והזכירו לשון רחמים רבים על תחית המתים לפי שחיי האדם נחלקים לג׳ חלקים, שני העליה ושני העמידה ושני הירידה, ובג׳ הזמנים הללו הקדוש ברוך הוא זן את האדם ומעמיד בחיים חייתו בחן ובחסד וברחמים, ועל כן נזכרו אלו הג׳ לשונות בברכת הזן שתקן להם משה לישראל כנגד שלשה זמנים הללו, כי בשני העליה שהתמורה הנעשית מן המזון היא רבה ויותר מן ההתכה אין צריך חסד גדול להעמיד אדם בחיים, אלא כי לפי שהתמורה אינה דומה מכל וכל ללחות השרשי צריך איזה עזר אלהי, ועל כן יספיק לזה חן האל יתברך. ובשני העמידה שההתכה היא שוה אל התמורה או קרוב לה יצטרך עזר יותר גדול, והוא חסד האל להעמידו בחיים. ובשני הירידה שההתכה מרובה מאד מהתמורה הבאה מהמזון צריך האדם רחמים להעמידו בחיים, אבל לאחר המות לא יספיק להחיות את האדם לא חן ולא חסד ולא רחמים אבל צריך רחמים רבים, ולזה אמרו מחיה מתים ברחמים רבים.
Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Gevurot Hashem 64:24פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם ס״ד:כ״ד
(24) לשונו בנתיב העבודה פי"ח [א, קלז:]: "כי פרנסת השם יתברך את העולם הוא מצד ג' פנים; כי יש שראוי לו הפרנסה מצד הדין, והם הצדיקים שהם בעולם, וזהו שאמר 'הזן את העולם בחן', רצה לומר שהוא מפרנסו מפני שהוא נושא חן בעיני השם יתברך, כמו אצל נח דכתיב [בראשית ו, ח] 'ונח מצא חן וגו''" [ראה להלן פע"א הערה 104]. ובח"א לסנהדרין צח: [ג, רכ.] כתב: "דבי רבי חנינא אמרי 'חנינא' שמו [של משיח]. זה השם על החנינא שהיה לו מאת השם, וזה השם זכה לו יצחק, וכבר הארכנו בזה כי השם הזה הוא החנינה מדת יצחק. והבן מה שתקנו חכמים בברכת הזן 'בחן בחסד וברחמים', כי אלו ג' דברים הם נגד מדת השם יתברך, אשר בהם מנהיג עולמו. וכבר בארנו זה בחבור גבורות ה' בפירוש 'לא לנו ה' לא לנו'" [ראה למעלה פס"ב הערה 77]. ולמעלה פ"ט [תקד.] כתב: "מדת יצחק, שהיה דבק במדת הדין".
Gevurot Hashem 64:4גבורות השם ס״ד:ד׳
כי יש צדיקים דבקים במדת הדין, ויש צדיקים דבקים במדת הרחמים, ויש צדיקים דבקים במדת החסד. ואלו שמות הצדיקים, "חנניה" "מישאל" ו"עזריה"; חנניה דביקותו במדת הדין, ומורה עליו שמו, שכן הוא* מדברים למדת הדין "חנני ה' חנני". וכן תקנו חכמים (רמב"ם נוסח ברכהמ"ז) "הזן את העולם בחן בחסד וברחמים", והבן דבר זה היטב. מישאל הוא דבק במדת הרחמים, ונקרא "מישאל" לשאלת הרחמים. ועזריה דביקתו במדת החסד, כי הוא יתברך העוזר ביד ימינו, ודברים אלו מופלאים והם ידועים. ולפיכך היו מבקשים כל אחד ואחד נגד מדתו שהיה דבק בה. כלל הדבר אשר רמזו ז"ל שזכר שלשה דברים, נגד שלש מדות.