Maskil LeDavid, Exodus 1:15:1משכיל לדוד, שמות א׳:ט״ו:א׳
...
שפרה יוכבד וכו׳ ק״ל למאי נ״מ הזכיר הכתוב את שמותן ותו אמאי לא כתיב אשר שמותן שפרה ופועה מאי האחת והשנית אלא ע״כ הכתו׳ לא בא להזכיר שם העצם שבהן רק שם התואר שנקר׳ ע״ש מעשיהן ומדכתיב האחת והשנית ש״מ דר״ל במעלה והיינו אשה ובתה ואמנם עיקר הדבר שהיו יוכבד ומרים צ״ל דקבלה בידם:
Birkat Asher on Torah, Exodus 1:15:16ברכת אשר על התורה, שמות א׳:ט״ו:ט״ז
...
שאלה אחרת היא, מה עניין יש לזהות את שפרה ופועה עם יוכבד ומרים. (פ' שמות תשס"ה) וראה מהרש"א בחידושי אגדות למסכת סוטה (דף יא ע"ב), שהביא דברי הרא"ם שיתכן שהיתה קבלה בידי חז"ל, והוסיף שיתכן שלמדו זאת חז"ל מלשון הפסוק "אשר שם האחת... ושם השנית...". דרכה של התורה להזכיר תחילה קיומם של המדוברים ואחר כך לציין מי הם, כמו "ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג" (בראשית י, כה), וכיון שבפסוקנו לא מוזכר כלל שהיו שתי מילדות, אלא מיד מופיעים שמותיהן - "אשר שם האחת שפרה...", לכן דרשו "אשר שם האחת" - היא הידועה בשמה במקום אחר. וכן "שם השנית" - הידועה כבר. וכיון שלא נזכרו בתורה מאותו הדור אלא ג' נשים אלו - יוכבד מרים ואלישבע, על כרחנו מדובר בשתיים מהן, ונחלקו רב ושמואל שם בגמרא מי מביניהן היו המילדות.
Divrei David on Rashi, Exodus 1:15:2דברי דוד על רש״י, ספר שמות א׳:ט״ו:ב׳
...
פועה זו מרים שפועה ומדברת והוגה לולד כו' בגמרא פ"ק דסוטה איתא בלשון זה שפועה ומוציאה הולד, וזה לא נתיישב לרש"י, ומשמע דרש"י לא גריס הך ומוציאה הולד אלא שפועה לולד, וכן משמע מלשונו שם בגמרא. וק"ל למה קרא לפועה מילדת והלא מעשיה אחר הלידה הרבה דאז שייך להשתיק התינוק כשהוא בוכה לא בשעת לידה. אבל התוס' בשם ר"ח גרסו גירסא זו ופירשו לחשו לחישות ויוצא הולד כמו שעושין הנשים עכשיו ללחוש באזני האשה וקשה לפר"ח למה לא נקט פועה לראשונה שהרי מעשיה קודם לשפרה שמשפרת הולד אחר שיצא כבר, ונ"ל דזה הוא הוכחה למה שאמרו שזו היא יוכבד ומרים, דקשה קושיא זו שזכרנו ופירשו דזו יוכבד ומרים והוזקק להזכיר תחילה שפרה שהיא אמה של פועה:
Paaneach Raza, Shemot 15פענח רזא, שמות ט״ו
The name of one was Shifrah: I found in the name of Rabbi Yehudah HeChasid that they were Egyptians at first and that they converted. For were it not so, how would Pharaoh trust them, to command them to kill the children; and how could they have been quiet about this thing, as if his words were fine with them. Is not this something for which one should die and not transgress? And also how are they exceptional, that it states, "And the midwives feared, etc.?" Rather they had been Egyptians, but now in the present, "they feared [God], etc." - since they converted. But beforehand, they did not possess fear of God.
שם האחת שפרה, בשם רי"ח מצאתי שמצריות היו מתחלה ונתגיירו, דאל"כ איך בטח בהם לב פרעה לצוותם להרוג הילדים, או הם היאך שתקו בדבר כאלו ניאותו לדבריו הלא בכזה יהרג ואל יעבור, וגם מה רבותייהו דקאמר ותיראן המילדות וגו' אלא שמצריות היו ועתה בהוה ותיראן וגו' שנתגיירו, אבל כבר לא הי' בהם יראת אלהים:
Mizrachi, Exodus 1:15:6מזרחי, שמות א׳:ט״ו:ו׳
...
שפרה יוכבד ופועה מרים. כדתניא בסוטה פרק קמא ויתכן שהיתה קבלה בידם או מדכתיב ויעש להם בתים בתי כהונה ולויה ומלכות שקרויין בתים כדכתיב ויבן את בית יי' ואת בית המלך כדלקמן וכדאיתא בסוטה ואי זו זו זו יוכבד ומרים שהכהונה ולויה מיוכבד ומלכות ממרים כי רש"י ז"ל לא פירש כלום: