Vajaasz lahem batim

וַיְהִ֕י כִּֽי־יָרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃

ויעש להם בתים. בָּתֵּי כְהֻנָּה וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת שֶׁקְּרוּיִין בָּתִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ" (מלכים א ט׳:א׳), כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִיּוֹכֶבֶד וּמַלְכוּת מִמִּרְיָם‪.‬ כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה:‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

שקרויים בתים. ויראה לפי שהבית כולל הרבה – כן הכהונה, מפני שהוא כולל השייכים אל הכהונה, והם הכהנים בני אהרן, וכן הלויה. וכן המלכות נקרא "בית" מפני שהוא כולל עמו אשר הוא מולך עליהם וכולם נכללים בו, לכך נקרא "בית המלך" (מ"א ט, א). ועוד כי אלו הג' הם עומדים בקביעות ונמשכים תמיד כמו הבית שהוא עומד בקביעות; כי הכהונה לא תוסר לעולם, וכן הלויה. והמלכות – אם בנו הגון וראוי קודם לכל ישראל, כדכתיב (דברים יז, כ) "למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו", ודרשו (סיפרי שם) בנו קודם לכל, לכך נקראו "בתים", כך נראה:

ויעש להם בתים - לשמרם פן ילכו לעבריות היולדות.

ויהי כי יראו המילדות. פי' כשראה פרעה שלא היו מקיימין מצותו ויעש להם בתים אצל עבדיו כדי שיראו אם הולכות אצל העבריות:

בתים אלו בנים, שבניו של אדם נקראו בית. מישנד״‎א בלע״‎ז. כמו שמצינו בדוד, והגיד לך כי בית יעשה לך וגו׳‎ והקימותי את בניך אחריך וגו׳‎ והכינותי את ממלכתו. אף כאן נתן להם בנים והולך ומפרש כיצד. ד״‎א ויעש להם פרעה בתים לעמוד בם ולא יהיו זזות מהם וצוה להוליך שם העבריות בשעת לידתם להשליך היאורה הזכרים.

בתים אלו בנים, שבניו של אדם נקראו בית. מישנד״‎א בלע״‎ז. כמו שמצינו בדוד, והגיד לך כי בית יעשה לך וגו׳‎ והקימותי את בניך אחריך וגו׳‎ והכינותי את ממלכתו. אף כאן נתן להם בנים והולך ומפרש כיצד. ד״‎א ויעש להם פרעה בתים לעמוד בם ולא יהיו זזות מהם וצוה להוליך שם העבריות בשעת לידתם להשליך היאורה הזכרים.

וע"ד המדרש ויעש להם בתים, ברכם בבתי אבות, בתי כהונה ולויה מיוכבד, ומלכות ממרים. וכן כתיב (תהילים קל״ה:י״ט-כ׳) בית אהרן ברכו את ה' בית הלוי ברכו את ה', ולפי המדרש הזה אין מלת ויעש חוזרת לפרעה רק אל האלהים, ומה שהזכיר ויצו פרעה ולא אמר ויצו לכל עמו, מוכיח על זה כי מלת ויעש חוזרת להש"י, ועל כן הוצרך להזכיר שם פרעה, ותחזור מלת להם למילדות, והיה לו לומר להן כי כן משפט הלשון בנקבות, וכן הזכיר למעלה ויאמר להן מדוע עשיתן, אבל מצינו כי הוא דרך הכתובים במקומות, כי כן מצינו (שמות ב׳:י״ז) ויבאו הרועים ויגרשום, ואחר כך הזכיר ויושיען וישק את צאנם,

ויעש להם בתים: רש"י על פי רז"ל פירש כי ה' עשה למילדות בתי כהונה ולויה ומלכות, וכן ראב"ע אמר שהוא גמול מאת ה' אל המילדות, וכן דעת קלער' וראז' שבשכר שחיו המילדות את בני ישראל, הרְבָה להן הק' משפחות וצאצאים (ע"ד ונבנו בתוך עמי (ירמיה י"ב י"ו), אלהים מושיב יחידים ביתה (תהלים ס"ח ז'); וביז' (Thesaurus p. 193) פירש בתים לשון הון ועושר, כמו בחכמה יבנה בית (משלי כ"ד ג'), וכן גוצעסיוס אומר כי הוראת ההצלחה נכללת עם רבוי הזרע, כטעם גם נבנו עושה רשעה (מלאכי ג' ט"ו); ורשב"ם ור"י עראמה והכורם פירשו שעשה פרעה בתים למילדות לשמרן שלא תלכנה אל העבריות היולדות; וזה רחוק ממשמעות הלשון, והעיקר חסר, כמו שהעיר רמבמ"ן, ור' משה חפץ (מלאכת מחשבת) פירש שאחר שנודעה צדקת המילדות נתרבו להן הבתים הקוראים אותן, כמו שאנו אומרים על המילדות ha molte case, ורמבמ"ן פירש הפסוק מחובר לשאחריו, ויהי כי יראו המילדות את האלהים וכי עשה האל להם (לישראל) בתים ומשפחות רבות אז ויצו פרעה לכל עמו כל הבן הילוד וגו', ועדיין מליצת ויעש להם בתים קשה, ובלתי נהוגה להורות על רבוי הזרע, כי מה תוסיף המליצה הזאת, וכבר ידענו שהיו בישראל משפחות הרבה, ואאז"ל אמר כי ישראל רצו לשלם גמול למילדות, ולהיותם מלומדים בחמר ובלבנים, בנו להם בתים; וגם לפירושו יקשה שהיל"ל ויבן, ולשון ויעש הוא דוגמת כי בית יעשה לך ה' (ש"ב ז' י"א), והוא נראה סיוע לפירוש רז"ל, ונראה לי שהיה מנהג כי רק הנשים שלא היו להן בנים ולא היה להן טיפול בביתן, היו מילדות, וה' ברך את המילדות האלה, ונתן להן בנים ופרו ורבו והעמידו בתים.