Shulchan Arukh, Orach Chayim 627:1שולחן ערוך, אורח חיים תרכ״ז:א׳
דין הישן בסוכה ובו ד סעיפים
(צריך לישב באויר הסוכה) הישן תחת המטה בסוכה אם היא גבוה עשרה טפחי' לא יצא:
(צריך לישב באויר הסוכה) הישן תחת המטה בסוכה אם היא גבוה עשרה טפחי' לא יצא:
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 627:1חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים תרכ״ז:א׳
סעיף א' הישן תחת המטה בסוכה. נ"ב גרסינן בש"ס בסוכה פ"ב דף... הישן תחת המטה בסוכה לא יצא י"ח אר"י נוהגין היינו שהיינו ישינים תחת המטה וכו'. והנה פי' רש"י והרע"ב פירשו דהטעם דמטה הוי אוהל עראי דמטלטלת ממקום למקום. והנה הראו לי בתוי"ט שם שהקשה מ"ט לא פליג ר' יהודה בקינופות לעיל ברפ"א מ"ג והניח בצ"ע. ולדעתי א"ש דזה דומה למ"ש בשבת גבי זרק ונח בפי כלב חייב אף דבעינן הנחה על מקום ד' מ"מ מחשבתו משויה ליה מקום א"כ מוכח דמהני אחשביה לעשותו כמו מקום חשוב. אך אחשביה לא מהני רק ממה דדרך בני אדם לעשות כן אבל מה דאין דרך בני אדם לעשות כן לא מהני אחשביה וכמ"ש רפ"ג דפסחים גבי כותח הבבלי הנח לכותח הבבלי אי בעינא קאכיל בטלה דעתו אצל כל אדם ע"ש. ולכך א"ש דבשלמא בקינופות כיון דאחשביה לאהל ודרך בני אדם לעשות כן מהני בזה אחשביה ומורה ר"י דמחשבתו משוויה ליה אוהל. אך זה אם ישן על המטה דדרך בני אדם לעשות כן אבל הישן תחת המטה דאין דרך בני אדם לעשות כן בטלה דעתו אצל כל אדם ולא מהני מחשבתו וממילא הוי רק אוהל עראי ולא מבטל אוהל קבע. והנה שאלני אחד דהרי מפורש שם די"א ומביאו התוי"ט במקומו דגם בכילת חתנים פליג ר"י וזה הוי דרכו בכך ופליג וא"כ למה לא פליג בקינופות. והנה תחלה עלה בלבי לו' דבשלמא כילת חתנים י"ל דאינו מכוין לשם אוהל רק לצניעות וכעין דאיתא בש"ע הלכות שבת סי' שט"ו דהיכי דהוי לצניעות בעלמא אין בו משום אוהל כן ה"נ הוי רק לצניעות ואין ראיה דאחשביה לאוהל אבל אם ישן לבדו תחת המטה או בקינוף זה אינו לצניעות רק לאוהל לכך בזה יש חילוק בין היכי דדרכו בכך ובין אין דרכו בכך. מיהו שבתי וראיתי דא"ש יותר דהמשנה דפ"ק מפורש שם שפירס סדין על גבי קינוף א"כ מוכח דהוא בוחר בזה ורוצה לעשות אוהל לכך בזה אחשביה אבל בכילת חתנים דהכילה נעשה כבר ואינו עושה עתה בידים א"כ יתכן להיות דבלי הכילה נמי היה ישן א"כ ל"ש אחשביה לכך פליג ר"י ובמטה אף דמניח עצמו לישן תחת המטה וחזינן דבוחר באהל זה מכל מקום בזה כיון דאין דרכו בכך בטלה דעתו אצל כל אדם וא"ש בעזה"י ומ"ש לעיל סי' תרכ"ו ס"א אם השפיל הענפים למטה עיין במקור דין זה בש"ס פ"ק דסוכה ד"ט בפירש"י בד"ה בשחבטן שבתב דמדאורייתא ברובא בטל. הנה מה שנשאלתי על לשון מדאורייתא ומה שהשבתי בזה עיין בהשמטות להלכות נדרים סי' רט"ו מ"ש בזה דרך אגב למשכיל אחד בלבוב ע"ש כי שם קנה מקומו ודו"ק: