Exodus 25:31שמות כ״ה:ל״א
You shall make a lampstand of pure gold; the lampstand shall be made of hammered work; its base and its shaft, its cups, calyxes, and petals shall be of one piece.
וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
Ibn Ezra on Exodus 25:31:1אבן עזרא על שמות כ״ה:ל״א:א׳
AND THOU SHALT MAKE A CANDLESTICK. I have seen copies of Scripture which the wise men of Tiberias have examined. Behold, I found the word te’aseh (be made) spelled with a yod. Fifteen of their wise men swore that they checked every word, vowel, full and deficient spelling, three times. I did not find this to be the case with the books of Scripture in Spain, France, and on the other side of the sea. Our sages said that the additional yod in te’aseh alludes to the ten candlesticks which Solomon would make. Let me generalize. If there is a yod in te’aseh, then te’aseh is irregular. The Midrash tells us that the menorah made itself. The meaning of this midrash is that all who saw the menorah marveled and asked, “How could a human being make it?” Look! Scripture states, and he made candlesticks and so he made the candlestick (Num. 8:4). Behold, Scripture writes, On a griddle it shall be made (te’aseh) with oil; when it is soaked, thou shalt bring it in (Lev. 6:14). Observe, the word miksheh (of beaten work) here has the same meaning as the word miksheh which is written in connection with the cherubim.
ועשית. ראיתי ספרים שבדקום חכמי טבריה ונשבעו חמשה עשר מזקניהם ששלש פעמים הסתכלו כל מלה וכל נקודה וכל מלא וכל חסר והנה כתוב יו"ד במלת תיעשה. ולא מצאתי ככה בספרי ספרד וצרפת ומעבר לים. והקדמונים דרשו כי תוספת היו"ד רמז לעשרה מנורות שיעשה שלמה. והכלל אם יש שם יו"ד היא מלה זרה. ובדרש כי נעשית מאליה. והטעם שכל רואיה היו תמהים איך יכול אדם לעשותה. כי הנה כתוב ויעש מנורת. כן עשה את המנורה. והנה על מחבת בשמן תעשה מורבכת תביאנה והנה מקשה. כמו שכתוב בכרובים.
Minchat Shai on Torah, Exodus 25:31:1מנחת שי על תורה, שמות כ״ה:ל״א:א׳
...
תיעשה. יש מחלוקת גדולה בספרים משנים קדמוניות אם מלה זאת חסר יו"ד או מלא כי בהעתק הללי כתוב תיעשה בספר מוגה ירושלמי תעשה חסר יו"ד. והחכם אבן עזרא כתב ראיתי ספרים שבדקום חכמי טבריה ונשבעו חמשה עשר מזקניהם ששלש פעמים הסתכלו כל מלה וכל נקודה וכל מלא וכל חסר והנה כתוב יו"ד במלת תיעשה ולא מצאתי כן בספרי ספרד וצרפת מעבר לים. והקדמונים דרשו כי תוספת היו"ד רמז לעשרה מנורות שיעשה שלמה הכלל אם יש שם יו"ד היא מלה זרה עכ"ל. ולא הכריע. גם הרמ"ה נסתפק בדבר וזה לשונו ומסרות דמסרי עליה לית מלא סמכי אהאי דדריש בילמדנו פרשת שמיני תיעשה כתיב א"ל הקב"ה למשה השלך ככר לאור והיא נעשית מאליה ודייקי מינה דמלא יו"ד ואנן לא בריר לן דאיכא למימר דדרשא לא מדכתיב מלא יו"ד קא דייקי דהיא נעשית מאליה דהא בדרשה לא קאמר בהדיא דמלא כתיב אלא מדלא קרינן תעשה בפתח מבנין הקל אלא קרינן תעשה בצירי מבנין נפעל דמשמע שנעשית מעצמה והאי דאמרינן בדרשא תיעשה כתיב ולא אמרינן תעשה קרי משום סירכא דנקודות דנקיד הכי הוא דנקטה עכ"ל. ואור תורה הכריע דמלא יו"ד הוא שכן מצא בתוספות על התורה ובמאירי גם ראה מסרה מדוייקת כתיבת יד וזה לשונה תעשה ז' קמצין בקריאה ר"ל בצירי וחד מנהון מלא יו"ד וסימן תיעשה המנורה דין מלא יו"ד וכו'. וזו היא במסורת שלנו בדפוס שאומרת תעשה ז' וסימן תיעשה המנורה לית מלא וכו'. ושכן העיד בעל ס' שמן ששון שכפי המסרה הוא מלא ובמדרש אחר דילמדנו פ' בהעלתך והביאו ג"כ הרב מזרחי בפ' תרומה כתוב בפירוש לכך הוא אומר מקשה תיעשה המנורה יו"ד מלא ולא כתיב תעשה ומה שחיסר מדרש הראשון מילא זה וכבר העידו חכמי בורגוש על הרמ"ה ז"ל שכך עשה מעשה וכתבו בספרו מלא ע"כ. עוד מצאתי במדרש רבה ריש פרשת בהעלתך לכך הוא אומר מקשה תיעשה יו"ד מלא כתיב ולא כתיב תעשה וכו' ע"ש. וכן כתב בעל מנחת כהן מקשה תיעשה כל אורייתא חסר דין מלא ובזה יש חולקים אבל זה הוא הנכון ע"פ המסורת: