משנת ארץ ישראל על משנה סוכה ג׳:ט׳:ה׳
בית שמי אומרים אף באנא ה' הצליחה נא – יש לנענע פעם רביעית בחצי השני של פסוק כד. פסוקים אלו נבחרו משום שיש בהם פנייה ישירה לבורא עולם להצלה וחסד, ובית שמאי כוללים את "אנא ה' הצליחה נא" משום שאף זו תפילה לחסד וישועה. לא נאמר מה מקור דעתם של בית הלל, ואולי התנגדו לנענוע חוזר באותו פסוק.
משנה סוכה ג׳:ט׳
וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין, בְּהוֹדוּ לַה' תְּחִלָּה וָסוֹף, וּבְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף בְּאָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִים אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵן לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב לִטֹּל, לִכְשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ יִטֹּל עַל שֻׁלְחָנוֹ. לֹא נָטַל שַׁחֲרִית, יִטֹּל בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב:
בן יהוידע על סוכה ל״ז ב:ב׳
וְהֵם לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְּ"אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא". נראה לי בס"ד הטעם דנבחר זה לנענע בו טפי מאידך והוא כי 'אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא' קאי על דברים הנפשיים השייכים לשמים שהם ענין תורה ומצות ומעשים טובים לכן 'הוֹשִׁיעָה' גימטריא 'שָׁמַיְמָה' עם הכולל [396] אבל 'אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא' קאי על דברים הגופניים שהם מזון ופרנסת הגוף ועושר ונכסים לכן 'הַצְלִיחָה' עולה מספר 'קֶמַח' [148] ומצינו דקראו רז"ל לצרכי הגוף בשם קמח כמו שאמרו (משנה אבות ג, יז) 'אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה'.
והנענוע רומזים הולכה והובאה לאור ישר ואור חוזר הנמשך מתורה ומצות ומעלה ומוריד רמז לאור מ"ן [מיין נוקבין] העולה ולאור מ"ד [מיין דוכרין] היורד וכל אלו הכונות הם נעשים ושייכים בענינים הנפשיים ולא בענינים הגופניים, לכן הנענוע ראוי להיות בְּ'אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא' דקאי על ענינים הנפשיים.
והנענוע רומזים הולכה והובאה לאור ישר ואור חוזר הנמשך מתורה ומצות ומעלה ומוריד רמז לאור מ"ן [מיין נוקבין] העולה ולאור מ"ד [מיין דוכרין] היורד וכל אלו הכונות הם נעשים ושייכים בענינים הנפשיים ולא בענינים הגופניים, לכן הנענוע ראוי להיות בְּ'אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא' דקאי על ענינים הנפשיים.