Gádol veráv verám

·3 views
Maor VaShemesh, Devarim 17מאור ושמש, דברים י״ז
...
ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר ה' אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים ויאמר ה' אלי לאמר רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מחד כו' ויאמר ה' אלי אל תצר את מואב ואל כו' האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים וכו' והמואבים יקראו להם אמים ובשעיר ישבו החורים לפנים וכו' וידבר ה' אלי לאמר אתה עובר היום את גבול כו' וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם וכו' והעמנים יקראו להם זמזמים יש לדקדק בזה כאן משמע שבפקודת המקום סבבו את הר שעיר שלא נסעו מכאן עד שאמר להם הקב"ה רב לכם כו' ולא מצאנו בשום מקום שצוה הקב"ה לסבב את הר שפיר ועוד יש לדקדק על פסוק והאמים לפנים ישבו בה חדא מה לנו לידע מי ישב בה קודם ועוד שאמר הכתוב והמואבים יקראו אמים והלא בזה הפסוק עצמו כתיב והאמים לפנים ישבו בה הרי שעד שלא קראו להם שם זה נקראו אמים וגם בפסוק ובשעיר ישבו החורים לפנים והפסוק והעמונים יקראו להם זמזמים נראים כמיותר לכאורה מה משמיעני בזה ונראה לרמוז בזה דהנה הקב"ה נתן לאברהם אבינו ע"ה ארץ עשרה עמים ובני ישראל לא כבשו אלא ז' אומות וקני קניזי וקדמוני שהם שעיר ומואב ועמק לא כבשי וכתב האר"י ז"ל על ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וכו' שהם ז' מלכין קדמאין שנפלו בשבירה וג' הראשונות לא נפלו אלא הם בבחינת ביטל ולהבין זאת דקב"ה ברא כל עלמין היתה עיקר הכוונה להטיב לברואיו כי אין מלך בלא עם אך שהיה רוצה שלא יאכל נהמא דכסופא אלא עפ"י מעשיו הטובים וכדי שיהי' שכר ועונש היה מוכרח לברוא מדת הנפילים וזה לעומת זה עשה אלקים לכן תפלו ז' מדות בשבירה ונתערב טוב ברע ויוכל האדם לטעות מאהבה טובה לאהבה רעה וכן בכל הז' מדות וכל האדם לבא לידי טעות חלילה ואם האדם יהי' מואס ברע ובוחר בטוב עושה בזה נחת רוח ליוצרו ושכרו מאתו תצא שיוכל לברר הניצוצות הקדושות ולהענות אותם אל הקדושה. וכתב עוד האר"י זלה"ה שכנגד שלשה הראשונות הם קני קניזי וקדמוני שהם שעיר ועמון ומואב ושעיר הוא כנגד כתר שהוא עולם דלית מחשבה תפיסה בי' רק שאנו צריכים לשער אותו. ומואב הוא לנגד חכמה שאב הוא חכמה. ועמון הוא כנגד בינה שנועם הוא בינה ולהבין החילוק שבין שבירה לביטול הוא כך שז' מדות נפלו בשבירה ונתפזרו הניצוצות והכלים נשתברו ונתערב טוב ברע לכן אפשר לברר הנינוצות ולהעלות אותם אל הקדושה ע"י כשרון מעשיו שימאוס ברע ויבחר בטוב אבל שלש הראשונות אינם בשבירה כי אם בביטול וזה לעומת זה עשה אלהים לכן גם השלש קליפות שכנגדו אף הם עדיין בחוזקם ע"כ אי אפשר לברר הניצוצות דהיינו להכריע אותם שיודו הכל שהוא אחד ושמו אחד כי בהקדושה עצמה אין בו השגה ואסור להרחיב הדיבור בזה ואפילו הרהר אסור בה. ועל זה נאמר מקצה השמים ועד קצה השמים ודרשו חז"ל מקצה השמים ועד קצה השמים אתה רשאי לדרוש ואי אתה רשאי לדרוש מה למעלה ומה למטה וזה לעומת זה ברא אלהים לכן ג"כ אסור להכניס מחשבתו ולעיין בחכמת החיצונים כדי לבטל אותם ולהכריע אותם שיודו הכל שהוא אחד ושמו אחד מחמת שהם בתקפם עדיין כמאמרינו לעיל וזה הוא מינות שעל זה נאמר אל תקרב אל פתח ביתה ודרשו מז"ל זה מינות ואמרינן בגמרא שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כונה מהו ללמוד חכמת יונית קרא עליו מקרא זה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה צא ובדוק שעה שאין יום ואין לילה ותלמיד חכמת יונית הרי לך שאפילו לאדם שלמד כל התורה כולה לא הניחו ר' ישמעאל ללמוד חכמת יונית היינו חיצונים ואפילו בימי המקדש לא הי' ביכולת לבטל אותם עד שיבא לציון גואל ואז יהי' מלאה הארץ דעה את ה' ויהי' אז ברורי עולמות ויודו הכל שהוא אחד ושמו אחד לכן לא כבשו ישראל אלא ז' עממין מפני שהי' בכחם לבטל אותם אבל ארץ שעיר ומואב ועמון לא כבשו מפני שהם כנגד שלש ראשונות והם בתקפם ואי אפשר לבטל אותם עדיין. והנה כתר הוא שכל העולמות הם שם בהעלם וחכמה הוא היעולי עולמות דהיינו שם היו ג' שרשי עולמות במחשבה והיינו דאיתא בספר יצירה שלש אמות אמ"ש ושלש אמות הם ג' שרשי עולמות "אויר "מים "אש והם. אותיות אמ"ש שהם כמו אם לבנים והם יו"ד ה"י וי"ו יה"ו ובינה ה"א הרת עולם שכל העולמות וכל הברואים היו שם בהריון דהיינו במחשבה. ועתה נבוא לביאר הפסוקים ונסב את הר שעיר ימים רבים וכו' פי' שבני ישראל שמו מגמת פניהם לבטל המוחין של הקליפות ויאמר ה' אלי לאמר רב לכם סב את ההר הזה. פי' דבר גדול עשיתם שסבבתם אותה אבל לבטל אותה אי אפשר פנו לכם צפונה פי' תנו דעתכם אל הסתום וצפון בדבר זה שאין ביכולת עתה לבטל אותה ואת העם צו לאמר אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר ונשמרתם מאד כלומר תשמרו מאד שאל תכנסו לעיין בחכמתם לבטל אותה כי היא כנגד כתר וכמו שבכתר אין בו שום אחיזה ולית מחשבה תפיסא בי' כן זה לעומת זה מהקליפה שגם שכנגדה חזקה ואסור לחשוב בזה כל עיקר ואי אפשר לבטל אותה וגם על מואב צוה הקב"ה אל תתגר בם ואמר הכתוב האמים לפנים ישבו בה כלומר שהיא כנגד חכמה ששלשה אמות אמ"ש היינו שלשה שרשי עולמות "אויר "מים "אש לפנים ישבו בה פי' היו שם במחשבה קודם בריאת העולמות עם גדול ורב ורם כענקים פי' שהוא עולם גבוה שאין בו השגה לכינך הקליפה שכנגד החכמה שזה לעומת זה היא ג"כ קשה וחזקה לכן אי אפשר לבטל אותה והמוחבים יקראו להם אמים פי' שהמואבים יקראו להקליפה שלהם אמים פי' שפחד ומורא הוא לספר הימנו וקראו להם אמים מלשון אימה ובשעיר ישבו החורים לפכים פי' ששעיר הוא כנגד כתר ששם היו לפנים קודם בריאת עולמות חכמה ראשונה של יו"ד מלכין ור"ת של חרי"ם היא "חכמה "ראשונה "יו"ד "מלכין וגם על בני עמון צוה הקב"ה וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם ואמר הכתוב מפני מה מפני שהעמונים יקראו להם זמומים פי' שהיא כנגד בינה שהיא עולם המחשבה ואין בו השגה לכן את זה לעומת זה הקליפה שכנגדה היא ג"כ אין בה אחיזה והיא בתוקפה לכן אי אפשר לבטל אותה וזמזמים היא מחשבה והיא מלשון עשה ה' כאשר זמם לשון מחשבה ולעתיד אז יהי' מלאה הארץ דעה ויהי' אז ברורי עולמות אז יודו כולם שהוא אחד ושמו אחד ויבטלו החיצונים מכל וכל.