Shulchan Arukh, Orach Chayim 306:6שולחן ערוך, אורח חיים ש״ו:ו׳
6. One may discuss Mitzvah matters such as estimating the costs of a Mitzvah, pledge money to charity, supervise the needs of the community, discuss matchmaking for children, (hiring a teacher to) teach them books and a trade. One may only ask if he is willing to be hired but it is prohibited to hire him or discuss a price. RAMA: Some say that in places where the one who reads the Torah offers a Mi She’beirach and pledges charity, it is forbidden to state the amount he intends to give, (Or Zaruah) but the custom is to be lenient because one may pledge charity.
חפצי שמים מותר לדבר בהם כגון חשבונות של מצוה ולפסוק צדקה ולפקח על עסקי רבים ולשדך התינוק ליארוס וללמדו ספר או אומנות ודוקא לדבר אם רוצה להשתכר אבל לשכרו ולהזכיר לו סכום מעות אסור. הגה י"א דבמקום שנוהגין ליתן לקורא בתורה מי שבירך ונודר לצדקה או לחזן דאסור בשבת לפסוק כמה יתן (א"ז) והמנהג להקל דהא מותר לפסוק צדקה:
Shulchan Arukh, Orach Chayim 323:4שולחן ערוך, אורח חיים שכ״ג:ד׳
...
מותר לומר לחנוני תן לי ד' ביצים וה' רמונים ובלבד שלא יזכיר לו שם דמים ולא סכום מדה ולא סכום מנין לומר הרי שיש לך בידי חמשים אגוזים תן לי חמשים אחרים והרי יש לך בידי מאה: הגה וכן בסכום דמים אינו אסור אלא בכה"ג שאומר תן לי בכך וכך דמים ויהיה לך בידי כך וכך אבל בלא"ה שרי וכן בסכום מדה דוקא בכה"ג אסור אבל בלא"ה שרי ואע"ג דאסור להזכיר דמים כלל היינו בדבר שאין מקחו ידוע אבל בדבר שידוע רק שאומר לו כמה צריך שרי אם לא שמזכיר לו סכום [א"ז והגהות אשירי פ' אין צדין] ואע"ג שיש מחמירין בדבר זה כבר פשט המנהג במדינות אלו להקל וכסברא הנזכרת: