משנה תורה, הלכות קידוש החודש ג׳:י״ב
יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ מַגִּיעִין אֲלֵיהֶם שְׁלוּחֵי נִיסָן וְלֹא הָיוּ מַגִּיעִין לָהֶן שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי. וּמִן הַדִּין הָיָה שֶׁיַּעֲשׂוּ פֶּסַח יוֹם אֶחָד שֶׁהֲרֵי הִגִּיעוּ לָהֶן שְׁלוּחִין וְיָדְעוּ בְּאֵי זֶה יוֹם נִקְבַּע רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְיַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת שְׁנֵי יָמִים שֶׁהֲרֵי לֹא הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶן הַשְּׁלוּחִין. וּכְדֵי שֶׁלֹּא לַחֲלֹק בַּמּוֹעֲדוֹת הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאֵין שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי מַגִּיעִין שָׁם עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים אֲפִלּוּ יוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת:
ראש השנה כ״א א:ג׳
מַכְרִיז רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הֵיכָא דְּמָטוּ שְׁלוּחֵי נִיסָן, וְלָא מָטוּ שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי — לִיעְבְּדוּ תְּרֵי יוֹמֵי. גְּזֵירָה נִיסָן אַטּוּ תִּשְׁרֵי.
צפנת פענח על משנה תורה, הלכות קידוש החודש ג׳:י״ב:א׳
יש מקומות כו'. עי' סוכה ד' מ"ג ע"א, ופסחים ד' נ"א ע"ב ועי' מש"כ לעיל בהל' עירובין דגם יו"ט של ר"ה הוא רק משום שלא לחלוק במועדות וכמו עצרת ובאמת החשבון מיום ראשון אף לפי התקנה שלא יהא מקבלין אלא עד המנחה וזה ר"ל הירוש' דר"ה פ"ד ה"ח גבי שניא היא שמצות היום במוסף דיליף לה מקרא יום תרועה ועשיתם ר"ל שהתרועה הזה הוה קידוש החודש, ועי' בתוספתא דלתקיעה אף אם באו מן המנחה ולמעלה היו תוקעין בו ביום ועי' בתענית דף ה' גבי יוהכ"פ ותוס' פסחים ד' נ"ד ע"ב ע"ש ובפסקי תוס' מנחות ד' ס"ח ועי' מנחות דף מ' השתא חמץ בפסח ויוהכ"פ כו' ע"ש: