אשר נקבו בשמות

עוד על פסוק הנ"ל בהקדם איזה דיקדוקים עוד ישאו את ראש כל עדת בני ישראל כו' ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבותיו הוא לכאורה קשה דהיה לו לכתוב לבית אבותיו יהי' דלשון הוא אינו עולה שפיר גם קשה שאח"כ כתיב ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות הי' לו לכתוב אשר נתפרשו בשמות עוד יש לדקדק שכתיב אח"כ אלה הפקודים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש אחד לבית אבותיו היו גם כאן אינו מובן שאמר הכתוב איש אחד לבית אבותיו שהוא לשון יחיד ומסיים אח"כ הכתוב היו לשון רבים ונראה בזה דהנה אצל הלוים כתיב ויפקוד אותם משה עפ"י ה' ופירש"י ז"ל אמר משה לפני הקב"ה כו' הלך משה ועמד על פתח האוהל והשכינה מקדמת לפניו ובת קול יוצאה מן האוהל ואומרת כך וכך תינוקות יש באוהל כו' ובוודאי גם המספר של ישראל היה ג"כ עפ"י רו"הק וכוונת המספר לא היה בשביל לידע מנינם רק לנשא אותם למעלה למעלה מכל העולמות לבל יחול עליהם שום קיטרוג רק רחמים וחסדים מגולים לכך נאמר שאו שהוא לשון נשיאות ראש וזאת אי אפשר אלא ע"י צדיקי הדור שהן כללות נשמות ישראל והן יכולים לקשר עצמם עם נשמות בני ישראל ולקרב אותן להבורא ית"ש וצדיק כזה יוכל להשפיע להם קדושה עליונה ע"י שהוא יחד עמם בכנסי' והן מעוררין את עצמם בעסק תורה או תפילה והצדיק ההוא שהוא שורש נשמתן מיחד א"ע בכללות נשמתן ומיחדם במוח שלו ומקשר אותן בשרשן בעולמות עליונים בנשמתן ונמצא כלול זה הצדיק בסוד העיבור וזהו שאמר מרע"ה אנכי הראתי לעם הזה ועי"ז ממשיך עליהם קדושה עליונה אבל מי שאין לו התעוררות מעצמו כלל שהצדיק יוכל לקבל אותו בסוד העיבור לזה אינו יכול לנשא ולהמשיך עליו קדושה עליונה לכן צוה הקב"ה את משה ואהרן שאו את ראש כל עדת בני ישראל ר"ל שהם היו כללות נשמות כל ישראל צוה הקב"ה שהם ינשאו את ישראל למעלה מכל העולמות וימשכו עליהם קדושות עליונות ואז לא יחול עליהם שום קיטרוג רק רחמים וחסדים גדולים ומגולים ואמר הכתוב ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבותיו הוא ר"ל שנשיא כל שבט ושבט הוא הכללות של שבטו והוא יכול לדבק עצמו עם שבטו ולקבל אותם במוח שלו בסוד העיבור לכן כתיב אח"כ ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות ר"ל שלקחו את האנשים אשר קיבלו את נשמות ישראל בסוד העיבור כדי לגדלם ולהשפיע עליהם קדושות עליונות וזהו אשר נקבו בשמות לשון נוקבא ר"ל כנקבה המקבלת את העיבור כדי לגדלו ואחר הפקידה כתיב אלה הפקודים אשר פקד משה כו' איש אחד לבית אבותיו היו ר"ל שאיש אחד היה מקבל נשמות בית אבותיו בסוד העיבור כדי להמשיך עליהם קדושות עליונות וחסדים מגולים לכן כתיב היו שכל נשיא השבט נכלול בו כל השבט וזהו איש אחד לבית אבותיו היו כמובן כנ"ל.

ויקח משה האנשים אשר נקבו בשמות י"ל שהרי הם היו כבר נשיאי העדה מר"ח ניסן שהקריבו קרבנות ולא הי' הקב"ה צריך להזכיר שמותן ואלה שמות האנשים אלא כמו שאמר במרגלים כל נשיא בהם ושם לא הזכיר הקב"ה שמותן אבל הכא נקבו בשמות ע"ד גדול מרבן שמו לומר ששמו עצמו ראוי אפי' אינו ממונה נשיא או רבן הוא עצמו כדאי ע"כ אמר ויקח את האנשים אשר נקבו בשמות: