Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:58פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה, באר ד ח׳:נ״ח
...
(779) לשונו בגבורות ה' פכ"ה [קו.]: "כי הוא יתברך צורה אחרונה לכל הנמצאים... שהוא יתברך צורת כל הנמצאים. וכל דבר יש לו עמידה בצורתו". וראה למעלה בבאר הראשון הערה 197 שנתבאר שם שהצורה היא משלימה ומקיימת את הכל. ובתפארת ישראל ס"פ יב [קצז.] כתב: "השם יתברך... שהוא צורה אחרונה אל הכל, משלים הכל". ובח"א לכתובות סז: [א, קנד.] ביאר שהקב"ה זן את העולם מחמת שהוא צורה לעולם, וכלשונו: "כמו שפרשו ז"ל [פסחים קיח.] גדולה פרנסה יותר מן הגאולה, דאילו הגאולה ע"י מלאך, ואילו הפרנסה ע"י הקב"ה בעצמו, דכתיב [בראשית מח, טו] 'האלקים הרועה אותי מעודי'. ומפני שהוא יתברך צורה אחרונה אל כל העולם, ומשפט הצורה שהוא מקיים הכל, לכך הפרנסה, שהוא קיום הכל, הוא מן הש"י, במה שהוא יתברך צורה אחרונה אל הכל". וראה עוד בנתיב השלום פ"א [א, ריג:].
Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Gevurot Hashem 25:64פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם כ״ה:ס״ד
...
(64) "שהוא יתברך צורת כל הנמצאים" [לשונו בסמוך לפני ציון 67]. ובתפארת ישראל ס"פ יב [קצז.] כתב: "השם יתברך... הוא צורה אחרונה אל הכל, ומשלים הכל". ומקור הבטוי הוא המו"נ [ח"א פס"ט], שכתב: "במציאות הבורא הכל נמצא, והוא מתמיד עמידתו בענין אשר יכונה ב'שפע'... ואילו היה אפשר העדר הבורא, היה נעדר המציאות כולו, ותבטל מהות הסיבות הרחוקות ממנו, והמסובבות האחרונות, ומה שביניהן. אם כן, הוא לו כדמות הצורה לדבר... ובצורה תתקים אמיתתו ומהותו, כן יחס האלוה לעולם. ובזה הצד נאמר בו שהוא 'הצורה האחרונה'... כלומר, שהוא אשר מציאות כל צורה בעולם וקיומה נסמך באחרונה אליו, ובו קיומה, כמו שהדברים בעלי הצורות מתקיימים בצורתם. ומפני זה הענין נקרא בלשוננו 'חי העולם', ענינו שהוא חיי העולם". ואודות שהצורה היא קיום הדבר, כן כתב בנתיב התורה פי"א [תסח:], וז"ל: "התלמיד חכם הוא במדריגת הצורה לשאר בני אדם, שתתן לו הצורה קיום, כי הצורה נותן הקיום" [ראה למעלה פי"ד הערה 48 שהובאו מקבילות נוספות ליסוד זה]. ואמרו חכמים [פסחים קיח.] "הקב"ה יושב ברומו של עולם, ומחלק מזונות לכל בריה... קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה, דאילו בגאולה כתיב [בראשית מח, טז] 'המלאך הגואל אותי מכל רע', מלאך בעלמא. ואילו במזונות כתיב [שם פסוק טו] 'האלקים הרועה אותי'". ובח"א לכתובות סז: [א, קנד.] כתב: "דבר זה ענין מופלג בחכמה, והוא למעלת המזון... ומפני שהוא יתברך צורה אחרונה אל כל העולם, ומשפט הצורה שהוא מקיים הכל, לכך הפרנסה, שהוא קיום הכל, הוא מן השם יתברך במה שהוא יתברך צורה אחרונה אל הכל. והבן מה שאמר שהקב"ה יושב ברומו של עולם... מצד שהוא יתברך נבדל מהכל, אמר ש'יושב ברומו של עולם', כי במה שהוא אחד הוא ברומו של עולם, אין משתתף עמו שום נמצא, והוא נבדל מהכל, ובזה הוא מקיים הנמצאים, ונותן להם פרנסתם, הוא קיומם... והבן כי כתיב [תהלים קמה, טז] 'פותח את ידיך', והוה ליה לכתוב 'תפתח את ידיך'. רק כתיב לשון נסתר, כי בא המזון מצד שהוא יתברך נבדל מהכל, כמו שאמר שהוא 'יושב ברומו של עולם'" [הובא בחלקו למעלה הקדמה ראשונה הערה 83].